נקודת מבט אישית
למה אני מדבר נגד כמה אנשים "מפורסמים".
גם כשזה פוגע בי.
אני יודע איך זה להזדקק לעזרה ולהתקשות למצוא אותה. אני גם יודע שאפשר להעריך אנשים שמכירים בגמילה מתרופות, ועדיין לא לשתוק כשהתמיכה שלהם אינה מספיקה.
לא הגעתי לכאן כצופה מהצד.
הגעתי לעבודה הזאת מתוך הניסיון האישי שלי בגמילה מבנזודיאזפינים ומתרופות SSRI. נאלצתי לחפש תשובות בזמן שסבלתי, בתקופה שבה הבנה ועזרה מעשית היו הרבה פחות זמינות מכפי שהיו צריכות להיות. הסיפור שלי מתאר את הדרך הזאת בפירוט רב יותר.
מניסיוני, אנשים שנפגעו מתרופות פסיכיאטריות נשארים לעיתים קרובות מדי לבד במאבק למצוא טיפול שמבין גמילה, הכרה ותמיכה. לפעמים נדמה שאנחנו עומדים מחוץ למערכת הרפואית, עם כובע ביד, ומבקשים עזרה שכבר הייתה צריכה להיות זמינה.
אני לא טוען שבכל תחום רפואי אחר הכול נעשה נכון. גם במקומות אחרים מבטלים את החוויה של המטופל. אבל בתוך גמילה, כשכבר מתמודדים עם תסמינים קשים, המחסור בכתובת אמינה לפנות אליה יכול להיות אכזרי במיוחד. לא צריך גם להילחם כדי שמישהו ייקח את מה שעובר עליכם ברצינות.
כמו מה שמרגיש לי כ-99% מהאנשים שמסיימים להפחית תרופות, יכולתי להשאיר את עולם הגמילה מאחור ולהמשיך בחיי ברגע שהרגשתי טוב יותר. לא הייתי מאשים איש שבוחר לעשות זאת. אחרי כל מה שהגמילה לוקחת מכם, הרצון לקבל את החיים בחזרה מובן לגמרי. אבל אני לא הצלחתי פשוט ללכת.
מה שנשאר איתי היה התחושה שחלק מהאנשים שאמורים לעזור לנו ולהתנגד למערכת משחזרים, מניסיוני, בדיוק את הדברים ששנאתי בה: תשובות נוקשות, התנגדות לשאלות וביטול של מי שמאתגר את הגישה המקובלת. העובדה שקהילה נמצאת מחוץ לממסד הרפואי אינה מבטיחה שהיא באמת מתנהגת אחרת.
ואני רוצה להגיד בפירוש מה זה עלה לי. לאורך כל הגמילה לא רק נלחמתי בתסמינים, הייתי צריך גם להגן על עצמי. לא רק מפני רופאים שלא מבינים גמילה, אלא גם מפני אנשים בתוך הקהילה שקיימת בדיוק כדי להיאבק על ההבנה הזאת. לדעתי חלק ממה שהם עשו החזיר אותי אחורה. לקבל חסימה, התעלמות או יחס מזלזל כשאתה כבר מפוחד ובקושי ישן זה לא דבר קטן. זה לוקח את שארית האנרגיה שלך, וגורם לך לפקפק בעצמך בדיוק ברגע שבו אתה צריך להאמין למה שהגוף שלך אומר לך.
וזה החלק שאני עדיין לא מצליח לקבל. מדובר באנשים שיודעים מה זה סבל, או לפחות חלק מהם יודעים. ובכל זאת, האגו בגודל של הר. תשאלו שאלה לגיטימית על העצות שהם מחלקים, או תעירו שהן סותרות את החומרים שהם עצמם פרסמו, ואתם עלולים למצוא את עצמכם מורחקים מהקבוצה, חסומים או מושפלים. זה הפחיד אותי יותר מכל דבר שרופא אמר לי, כי אלה היו אמורים להיות האנשים שנמצאים בצד שלנו.
והנה מה שעדיין מגיע לתיבת הדואר שלי. אנשים מספרים לי שקיבלו תוכנית הפחתה במים שבה מורידים כמות קבועה בכל יום, ממאמנים ששמם מוכר היטב בעולם הזה, ושהם נעשו חולים יותר ככל שירדו. אני לא יכול להראות לכם את התוכניות האלה. הן נמסרו לי בסוד, והאנשים ששלחו אותן לא רוצים שיזכירו את שמם, אז קחו את זה כמו שזה: מה שסיפרו לי, לא משהו שאני יכול להוכיח.
מה שכן אפשר להוכיח זו הסתירה. כשמורידים אותה כמות בכל פעם, כל הורדה היא נתח גדול יותר ממה שנשאר. זה בדיוק מה שההנחיות ההיפרבוליות שכל התחום נשען עליהן אומרות לא לעשות. ההנחיות האלה פורסמו, מצטטים אותן בכל מקום, והאנשים שמחלקים את התוכניות עם הכמות הקבועה אינם זרים להן. כשהעליתי את זה, אף אחד לא אמר “בואו נבדוק”. התייחסו אליי כאל מתחרה.
וזה מה שהכעיס אותי מספיק כדי לכתוב את כל זה. לא מכרתי מוצר מתחרה. בניתי גיליון חינמי, חילקתי אותו בחינם, ובמשך שנים אנשים בכירים בקהילה הזאת אפילו לא הסכימו להסתכל עליו. מארק הורוביץ היה אחד מהם.
ויש את ברברה קונולי. קידמתי את הגיליון הזה בתוך הקבוצה שלה במשך שנה – מתנה חינמית לקהילת הגמילה שלה. היא נתנה לכל המנהלים שלה לבדוק אותו. היא ביקשה ממני להקליט את ההוראות שוב, ושוב, ושוב, כדי לרצות אותה, כאילו אני עובד אצלה. עשיתי את זה בכל פעם מחדש, כי רציתי שזה יעזור לחברים שלה.
ואז רבנו. והיא הוציאה אותי מהקבוצה והפסיקה לקדם את הגיליון. לדעתי היא פגעה בקבוצה של עצמה כדי להגן על האגו שלה – החברים שלה איבדו כלי חינמי שכבר נבדק על ידי המנהלים שלה עצמה, ואיבדו אותו בגלל מחלוקת איתי, לא בגלל שמשהו בו לא היה בסדר.
וזה לא רק בעולם הגמילה. כשסוף-סוף מצאתי את שמן ה-CBD שעזר לי לרדת מהתרופה, הרופא שטיפל בי לא הסכים לרשום דווקא אותו, ומעולם לא קיבלתי הסבר קליני שיכולתי לעקוב אחריו. אני לא יודע מה היו השיקולים שלו ואני לא מאשים אותו בדבר. אבל זה השאיר אותי עם שאלה: כמה מהעצות שקיבלתי, גם מרופאים וגם מפעילים בתחום, קשורות לשאלה מי מספק מה.
והיה עוד דבר שלא יכולתי להתעלם ממנו. בהחלמה שלי הרגשתי שהתקדמתי הרבה יותר מהר אחרי שמצאתי את התמיכות שעזרו לי, גם כשחיפוש אחריהן דרש ממני ללכת נגד הדוגמטיות שפגשתי. זו החוויה שלי, לא הבטחה שמה שעזר לי יעזור לכל אדם. אבל היא גרמה לי להבין שאסור להרתיע אנשים מפוחדים מלשאול שאלות או לבדוק מה עשוי לעזור להם.
לכן אני כאן. אני רוצה להציע את הזמן, ההקשבה והתמיכה המעשית שאני עצמי התאמצתי למצוא, ולא להיות עוד קול בטוח בעצמו שאומר לאדם אחר מה לעשות.
להיות בצד שלנו צריך להיות בעל משמעות.
אני מצפה לסטנדרט גבוה בהרבה מקהילה שמבוססת על ניסיון אישי. אנחנו יודעים איך זה מרגיש כשמבטלים אותנו. אסור לנו לשחזר את אותה התגוננות, אותה היררכיה ואותו חוסר כבוד תחת שם אוהד יותר.
אני מכיר תודה לאנשים שעזרו להכניס את נושא הגמילה לשיח הציבורי. העבודה שלהם יכולה להיות חשובה מאוד ועדיין להיות ראויה לבדיקה. העובדה שמישהו סבל אינה מציבה אותו מעל ביקורת. כך גם כתיבת ספר, בניית קהל או גביית מחיר גבוה.
אנשים סיפרו לי שקיבלו ממאמנים מוכרים תכניות להפחתה במים שמבוססות על הורדה קבועה. הכנסת התרופה למים אינה משנה את החשבון: אותה הפחתה קבועה הופכת בהדרגה לאחוז גדול יותר ויותר מהמינון שנותר. שיטה כזאת ראויה להסבר ולבדיקה. היא לא צריכה להיות חסינה משאלות רק מפני שאדם מוכר המליץ עליה.
אנחנו לא צריכים לבחור בין להישאר לבד לבין לוותר על הזכות לשאול שאלות.
אני מבין שביקורת על שירותים אחרים יכולה להיראות כמו ירי לעבר המתחרים. אני לא מאשים אתכם אם אתם שואלים את עצמכם מה המניע שלי. אילו לא עברתי את מה שעברתי, ייתכן שגם אני הייתי מרגיש כך.
גם לי יש שירות להציע, ולכן יש לכם כל זכות לבחון היטב את העמדה שלי. אני לא מבקש שתסמכו עליי רק מפני שאני מבקר מישהו אחר. נסו להבין את ההיגיון במה שאני אומר, שאלו אותי שאלות קשות ושפטו את העבודה שלי לפי אותם סטנדרטים.
החוויות שמאחורי הסטנדרטים שלי.
האנשים שעליהם אני מדבר כאן הם רק חלק מהאנשים שהיו לי קשיים איתם. זה לא פסק דין על כל מי שעוסק בגמילה מתרופות. לא פחות חשוב, היו לי גם חוויות נפלאות עם אנשים אחרים, ובהם פעילים מוכרים ומאמנים קטנים יותר שמשתפים איתי פעולה.
פגשתי נדיבות ורצון אמיתי לעבוד יחד, גם אצל אנשים בולטים בתחום וגם אצל מאמנים פחות מוכרים. ההתנגדות שלי אינה לעצם העובדה שאדם מסוים מפורסם או מציע שירותי תמיכה. היא נוגעת להתנהגות ולהדרכה המסוימות שאני מתאר כאן.
איך החלק הזה עובד
לחצו על שם כדי לפתוח את הסיפור.
בכל פעם מוצג סיפור אחד, עם צילומי המסך והתיעוד שמאחוריו. השמות מסודרים מהאנשים שאני אסיר תודה להם, דרך חוויות מעורבות, ועד החוויות שבהן לדעתי התמיכה לא הייתה מספיקה.
הת׳ר אשטון.
בסיפור הזה יש כעס, אבל יש בו גם הרבה הכרת תודה. יש אנשים שהעבודה שלהם נתנה לי תקווה, עזרה לי להבין מה קורה, או פשוט נתנה לי כוח להמשיך.
לפרופסור הת׳ר אשטון שמור מקום עצום בהכרת התודה הזאת. העבודה שלה במרפאת הגמילה והמדריך של אשטון העניקו לאנשים כלי מעשי בתקופה שבה היה קשה מאוד למצוא עזרה שמבינה את הנושא. אפשר לבקר המלצות מסוימות ועדיין לזכור עד כמה התרומה שלה הייתה חשובה.
המדריך נכתב לפני עשרות שנים. אני לא חושב שכל פרט בו מדויק או מספיק לעבודה של היום, ואנשים רבים מרגישים שלוחות הזמנים לדוגמה מהירים מדי. לזכותה של אשטון, היא כתבה במפורש שצריך להתאים את לוחות הזמנים לצרכים של כל אדם. אני מכבד אותה כחלוצה שעבדה עם הידע והכלים שהיו זמינים בזמנה, לא כאילו הטבלאות שלה צריכות להישאר ללא שינוי לנצח.
פיטר סמית סיפר לי פעם שבעבר אנשים היו טוחנים כדור לאבקה, מסדרים אותה בקו ומחלקים אותו לפי סנטימטרים ומילימטרים. כן, זאת השיטה שהוא תיאר בפניי.
היום, משקלי מיליגרם דיגיטליים זולים וכלי חישוב יכולים להפוך חלק מהעבודה המעשית לפשוטה הרבה יותר. הנגישות הזאת חשובה לי. עם זאת, תצוגה של 0.001 גרם אינה מבטיחה שהמשקל אכן מדויק ברמה הזאת, כפי שמסבירים יצרני המשקלים עצמם. משקל הכדור אינו זהה למשקל החומר הפעיל, ולא כל כדור מתאים לכתישה.
רוקח יכול לעזור לברר אם שיטת ההכנה המוצעת מתאימה. גם אני יכול לעזור לכם לבדוק זאת: להבין בדיוק איזו תרופה ובאיזו צורה אתם נוטלים, למצוא את המידע הרשמי של היצרן ולקבל תשובות דרך הגורמים המקצועיים המתאימים. אתם לא צריכים לפענח הכול לבד. המטרה שלי היא לעזור לכם להשתמש בכלים טובים יותר באופן מעשי, להבין מה משמעות המדידות ולמצוא דרך מתאימה להתקדם.
ג׳רלדין ברנס.
לג׳רלדין ברנס היה תפקיד מרכזי בכך שפרופסור הת׳ר אשטון כתבה את המדריך. Alliance for Benzodiazepine Best Practices מציין זאת במפורש, וכך גם World Benzodiazepine Awareness Day. בהקדמה של אשטון משנת 2001, בעמוד 9 בקובץ ה-PDF, אשטון מסבירה שהפרקים נכתבו בשנת 1999 בעקבות בקשה, ומודה לג׳רלדין, יחד עם Rand M Bard, Ray Nimmo ו-Carol Packer, על הפקת החוברת, הפצתה והפיכתה לזמינה ברחבי העולם.
אני מעריך גם את עבודתה עם חבר בית הנבחרים פול מקמרטרי לקידום חקיקה בנושא בנזודיאזפינים במסצ׳וסטס. אבל ההערכה שלי היא גם אישית. היו לנו שיחות רבות, והיא העניקה לי הרבה עידוד ועזרה. מצאתי אותה נגישה להפליא, אדיבה ונדיבה. הלוואי שהייתה גם מאמנת. היא דוגמה לכמה משמעותי זה כשאדם בעל ניסיון כזה באמת מקדיש זמן לאדם אחר.
מארק הורוביץ.
מוזר, אני יודע. יש לי המון ביקורת על האיש הזה, ויש לה פרק משלה במאמר הזה. החלטתי לשים אותו בשתי הרשימות, ולא תחת “חוויות מעורבות”, כי במקרה שלו צריך באמת להפריד בין הדברים ולא למרוח אותם לממוצע מנומס. החוויה האישית שלי איתו הייתה ממש רעה. ובכל זאת: ההדהוד שהוא יצר סביב הפחתה היפרבולית חשוב, והוא הגיע לחדרים שאני לעולם לא אגיע אליהם, גם אם הוא מתעלם ממני ומהטעויות שמצאתי בספר שלו.
גם העבודה של מארק הורוביץ חשובה. עצם קיומן של Maudsley Deprescribing Guidelines, שנכתבו יחד עם דיוויד טיילור, הוא דבר משמעותי. באוסטרליה, ההכרה של ה-RACGP בספר כמשאב קליני מקובל מתועדת בסיכום וובינר של ממשלת דרום אוסטרליה. זה סימן ממשי להתקדמות בהכרה המקצועית ובהכשרה, גם אם הוא אינו אומר שהפרקטיקה השתנתה בכל מקום.
אני רוצה להיות מדויק לגבי מה שאני לא נותן עליו קרדיט. אני עדיין מאוד לא מרוצה מחלקים בטבלאות. מכך ש-CBD נדחק בספר לצד חומרים ממכרים, על ידי מחבר שאמר בעצמו מאוחר יותר בוובינר פומבי שהוא לא יכול לומר שהוא מכיר היטב את המוצרים האלה, ומכך שלתוספים כמעט לא ניתן מקום. וממה שבעיניי הוא פסאודו-מדע בפרק על בנזודיאזפינים: כל עקומות תפוסת הקולטנים לבנזודיאזפינים בספר הזה נשענות על מחקר PET יחיד מ-1991 בפרימטים שאינם בני אדם, שנמתח כדי לכסות גם אלפרזולם, קלונאזפם, לוראזפם וכל השאר דרך טבלאות המרה. אנחנו לא בבונים. תוסיפו לזה את שאר הדברים שמצאתי, ולדעתי הספר הזה לא רק לא מושלם, הוא מסוכן. פירטתי הכול, עמוד אחרי עמוד, בסקירה שלי.
אבל מדריך שמכיר בצורך בתהליך הפחתה איטי ואישי הוא, לדעתי, שיפור משמעותי לעומת הגישה של "ארבעה שבועות ואתם בחוץ" כתשובה שמתאימה לכולם. שני הדברים יכולים להיות נכונים: לעבודה הזאת יש ערך, והיא עדיין אינה נותנת לכל אדם את מה שהוא באמת צריך.
זה מחזיר אותי לתמונה שאני לא מצליח להוציא מהראש: אותו ילד ויקטוריאני עני בבגדים קרועים, עומד בחוץ עם הכובע ביד, מתחנן לכל דבר שהוא, ומקבל משהו, אבל לא באמת הרבה. לקבל סוף סוף משהו זה חשוב. אבל מטריף את הדעת שאנשים עדיין אמורים להסתפק בפחות מהטיפול שהם באמת צריכים. צריך להכיר בהתקדמות, אבל אסור להפוך אותה לתירוץ להפסיק לדרוש טוב יותר.
פודקאסטרים ומשפיענים עם ניסיון אישי.
נהניתי מאוד להקשיב למאמן David Powers ולBenzo Free Podcast של D E Foster. ההאזנה בזמן הנהיגה נתנה לי כוח. לשמוע קול שמבין עזר לי להרגיש פחות לבד.
אנג׳י פיקוק (Angie Peacock) היא עוד מישהי שנהניתי מאוד להקשיב לה. בעיניי, Medicating Normal, הסרט התיעודי שבו היא משתפת את סיפורה, הוא סרט חשוב. מה שאני מכיר ומעריך באופן אישי הוא הקול שלה והניסיון שהיא בחרה לשתף.
יש יותר אנשים שאני עוקב אחריהם ברשת וב-YouTube, הן מקהילת נפגעי נוגדי הדיכאון והן מקהילת הבנזודיאזפינים, מכפי שאוכל למנות כאן. חלק משתפים דעות על דברים שעזרו להם. רבים פשוט מדברים על ההחלמה שלהם ועל מה שעברו. לזה יש חשיבות עצומה כשאתם מרגישים לבד בתוך החוויה הזאת. כך גם לאנשים רגילים שמעלים עדויות וסיפורי החלמה. לשמוע אדם מתאר קושי שאתם מכירים, ולראות אותו מוצא דרך קדימה, יכול להיות משמעותי מאוד.
אבל לא כל סיפור שעקבתי אחריו הגיע לסוף טוב. לפעמים גיליתי יומן וידאו רק שנים אחרי שאותו אדם התחיל לפרסם. בעדכונים אפשר היה לראות את ה"חלונות והגלים": תקופות של הקלה ולאחריהן חזרה של הסבל, כאשר חלק מהאנשים עדיין נאבקו זמן רב לאחר מכן. לפי מה שהם תיארו, אני מאמין שהפחתה לא מתאימה תרמה לסבל ממושך אצל חלקם. גם הסיפורים האלה נשארו איתי. הם סיבה נוספת לכך שרציתי לעשות את העבודה הזאת: כדי שאנשים יקבלו תמיכה טובה יותר ודרכים טובות יותר להפחית, לפני שימצאו את עצמם בתוך סיוט דומה.
החברים מהדרך.
ומעל הכול, היו החברים שעזרו לי לעבור את תקופת הפחתת הקלונאזפם. הם החזיקו אותי מבחינה נפשית ורגשית באחת התקופות הקשות בחיי. אנצור לעד את החברויות האלה ואת מה שעשו למעני. חלקם עדיין חברים שלי עד היום, אף שאנחנו חיים ביבשות שונות.
יש גם אחרים, ובהם מאמנים קטנים יותר שמשתפים איתי פעולה ואנשים שגילו נדיבות אמיתית. אני לא רוצה שהתרומה שלהם תיעלם מאחורי החוויות הקשות. יש בתחום הזה אנשים שאני באמת מעריך.
עזרה שמגיעה מחוץ לעולם הגמילה
לא כל מה שעזר לי הגיע ממומחים לגמילה מתרופות. The Happiness Trap מאת Russ Harris, המבוסס על טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), וגישת DARE של Barry McDonagh הם בין המשאבים שאני מעריך.
Humacology והאח ג׳ו.
את אנשי המקצוע שאני מבקר אני לא מזכיר בשמם במאמר הזה. את שני אלה כן, כי הקרדיט מגיע להם. אחרי שורה ארוכה של שמנים שלא עשו לי כלום, שמני Humacology היו אלה שסוף-סוף עבדו, והם גם היו הזולים ביותר למיליגרם שמצאתי.
והאח ג׳ו היה מלאך. מספר הטלפון שלו הופיע בעמוד, והוא באמת ענה. אתם יודעים כמה זה נדיר בסיפור הזה? מישהו בתוך מרפאה שמרים את הטלפון, מקשיב, ועוזר לך להבין מה לנסות. את החלק הזה אני מספר כמו שצריך בחלק 9 בסיפור שלי.
קבוצות נוגדי דיכאון וקבוצות בעברית.
עוד משהו שאני אסיר תודה עליו, והמקום שלו הוא בדיוק כאן. כל מה שמכוער במאמר הזה קרה בעולם הבנזודיאזפינים. בקבוצות של נוגדי דיכאון ו-SSRI שהייתי בהן לא ראיתי שום דבר כזה. רוב המנהלים שפגשתי שם היו נפלאים: פתוחים, מנומסים, מוכנים לקבל שאלה בלי להתייחס אליה כמו להתקפה. פשוט הרבה יותר תרבותי שם.
וזו בדיוק הסיבה שהקבוצות האלה לא מופיעות במאמר הזה. זה לא שאני מספר צד אחד של סיפור. זה שהצד הזה פשוט לא נתן לי מה לספר.
וזה נכון גם לעולם דובר העברית. קבוצות הגמילה האחראית בישראל, כמו זו שמנהלת אביבית משה, מדברות על “שיטת ה-10%”, שהיא בעצם הרעיון ההיפרבולי עם שם שלא נשמע מוזר: אחוז קבוע מהמינון האחרון במקום כמות קבועה. אותו עיקרון, אריזה ידידותית יותר, ומהניסיון שלי גם טון הרבה יותר תרבותי.
פיטר סמית׳: ידע אמיתי, ועצות שכמעט פגעו בי.
פיטר סמית׳ מתאר את עצמו כמי שמתמחה בטיפול בבעיות נפשיות באמצעות תרופות טבעיות ורפואה פונקציונלית, והאתר שלו מציע טיפול בגמילה מבנזודיאזפינים, עם עמודים כמו “How to Withdraw from Benzos Safely”. מצאתי אותו ביוטיוב בזמן הגמילה, שילמתי על ייעוצים ועקבתי אחרי הפרוטוקול שלו. חלק 5 בסיפור שלי מספר את הסיפור המלא. זו חוויה מעורבת, וחשוב לי שהיא תיקרא כך.
מה עזר
הוא ידע המון, והסתכל על האדם כולו: דלקתיות, בריאות השיניים, זיהומים נסתרים, שינה, ותוספים שהקבוצות הגדולות אפילו לא היו מוכנות לדבר עליהם. למדתי הרבה מהפרוטוקול שלו. להרבה מעצות השינה שלו יש בסיס מדעי אמיתי, ואני עדיין משתמש בחלק מהן עם המטופלים שלי. חלק מהתוספים שהמליץ עליהם עזרו לי באמת, לדעתי. הוא גם לימד אותי, מתוך ההתנהלות שלו, הרבה על איך צריך, ואיך לא צריך, להתייחס לאנשים שפונים אליי.
מה השתבש
הבעיות התחילו בניסיון להשיג אותו. מיילים נשארו בלי מענה, והוא עצמו אמר לי שיש לו אלפים כאלה. הטלפון שלו היה כבוי רוב הזמן. הוא כתב לי במפורש שהוא לא מציע שירות מענה לשאלות בין פגישות, כך שבפועל הדרך האמינה לשאול אותו משהו הייתה לקבוע ולשלם על פגישה נוספת, בדרך כלל לפחות יומיים מראש ובאמצע הלילה שלי. כדי להיות הוגן, לפעמים הוא כן פינה זמן בהתראה קצרה, ופעם אחת הציע לראות אותי באותו בוקר. אבל מי שנמצא בגמילה ועוקב אחרי הפרוטוקול שלך לא יכול לתכנן לפי “לפעמים”.
קראו את הודעות הוואטסאפ על יצירת קשר איתו
הפגישה הראשונה נמשכה כארבע שעות, כששילמתי על שעה וחצי בערך. חלק גדול ממנה חזר על מה שכבר היה בסרטונים שלו. במובן מסוים זה היה נדיב. בפועל, הייתי בגמילה ולא הייתי מסוגל לקלוט את זה.
ואז הגיע הפרוטוקול עצמו. הוא ביקש שאתחיל כמעט את כל רשימת התוספים שלו בבת אחת; רק את הליתיום הייתי אמור להעלות בהדרגה. כששאלתי אם לא יהיה בטוח יותר להתחיל אחד־אחד ולראות איך אני מגיב, הוא סירב, והסביר שהתוספים מאזנים זה את זה ופועלים בסינרגיה. בהתחלה הוא אמר לי שרוב המטופלים שלו ממשיכים להפחית בזמן שהם מתחילים. אני דווקא האטתי את ההפחתה, ומאוחר יותר, כששאלתי, הוא הסכים שכדאי לעצור ולבסס קו בסיס. כשבועיים אחר כך הייתה לי נסיגה קשה: הסיוטים ונדודי השינה חזרו, והוא אמר לי שהוא לא יודע מה גורם לזה. אני לא יכול להוכיח מה גרם לנסיגה. אבל כשמתחילים הכול בבת אחת, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדעת.
ואז הגיע המייל שלא אשכח. כמעט לא ישנתי, פחדתי, וביקשתי ממנו להקדים פגישה שכבר שילמתי עליה. שום תשובה. אז כתבתי לו שזה אכזרי. התשובה שלו: הוא רוצה ממני התנצלות, ואני יכול לקבל את התנאים שלו או להפסיק לעבוד איתו. התנצלתי. מה עוד יכולתי לעשות? הוא היה היחיד שהדריך אותי בפרוטוקול שלו. כדי להיות הוגן, באותו מייל הוא הזכיר לי שכמה ימים קודם הוא נתן לי שיחה של שעה וחצי בחינם. זה נכון, ואני מודה לו על כך. למחרת הוא גם כתב שהוא מצטער על הלחץ. אבל לא מעמידים אדם מפוחד בגמילה בפני בחירה בין הכבוד שלו לבין הטיפול שלו. לקראת הסוף הוא הציע חוקני קפה. זו הייתה הפגישה האחרונה שלי.
מיילי ה“אכזרי”, 1–3 בספטמבר 2023
למה הוא נמצא באמצע
לדעתי, הידע היה אמיתי, אבל האגו הפריע לאדם שהוא היה אמור לעזור לו: מטפל שאי אפשר היה להשיג, פרוטוקול שאסור היה לשאול עליו שאלות, ועצות שלפי החוויה שלי כמעט החמירו את מצבי מאוד. הוא לא נמצא בין הגיבורים שלי, וגם לא בין האנשים שאני פשוט מצטער שסמכתי עליהם. הוא באמצע.
מה שלקחתי מזה פשוט, וכך אני עובד היום: תוסף אחד בכל פעם, מתחילים נמוך, מתקדמים לאט, ודרך להשיג אותי כשמשהו משתבש.
רופאי ומרפאות CBD: מה שעזר להציל אותי, וכמה מהעצות הגרועות ביותר שקיבלתי.
אני לא מציין כאן שמות של רופאים, מרפאות או מוצרים. הם באוסטרליה, חלקם באמת עזרו לי, והנקודה שלי נוגעת לדפוס, לא לאדם מסוים. חלק 9 בסיפור שלי מספר את הגרסה המלאה.
אישה שהצליחה לרדת משבע תרופות פסיכיאטריות סיפרה לי ששמן CBD רפואי עזר לה לעשות את זה. לקח לי כמעט שנה, וכמה מרפאות, למצוא את מה שעבד בשבילי. בסופו של דבר, שמן CBD במהלך היום ושמן CBN בלילה, לצד תוספים אחרים, היו חלק ממה שסוף־סוף הוריד אותי מהבנזודיאזפין. זו החוויה שלי, לא עצה רפואית, וזו בדיוק אפשרות מהסוג שכמה קולות מוכרים בתחום הגמילה ביטלו. אני מתאר דוגמה אחת לכך בחלק 8 בסיפור שלי.
מה השתבש
כמה מרפאות היו, מניסיוני, טובות במכירה וחלשות בטיפול. האחיות באחת מהן אפילו לא ידעו להגיד לי להפריד בין השמן לבין התרופה נוגדת הדיכאון. במרפאה אחרת, רופא שינה הקדיש לי זמן ואכפתיות אמיתיים שמעולם לא גבה עליהם כסף. את זה אני נותן לו. אבל בית המרקחת שהוא שלח אותי אליו התברר, כפי שגיליתי מאוחר יותר, כעסק שלו עצמו, והוא מעולם לא הזכיר את זה. מהמרפאה שלו אמרו לי שהוא חושב שאוכל לרדת לחצי מהמינון תוך כמה שבועות. התנגדתי בתוקף. התכנית הכתובה שלו: שלושה רבעים מהמינון לחודש, אחר כך חצי, אחר כך רבע. רבע מהמינון שלי נעלם כל חודש, בקווים ישרים. אחרי כל מה שעברתי, לא התכוונתי לעשות את זה, ולא עשיתי. כששמן ה-THC גרם לי קושי במתן שתן, הוא כתב שהוא “לא שמע על זה” ושאל אם זה הערמונית. מצאתי מקרים מתועדים בקלות. כשמצאתי שמנים זולים יותר שבאמת עזרו, הוא סירב לרשום לי אותם. כדי להיות הוגן, הוא נתן סיבה: שינוי אחד בכל פעם. אחרי שסירבתי לתכנית המהירה שלו, העצה שלו הפכה להפחתה קטנה כל שישה שבועות.
קטעים מהמיילים שלי עם הרופא (עם השמטות)
מה הלך טוב
במרפאה שסוף־סוף עזרה לי היה אח שפרסם את מספר הטלפון שלו, ובאמת ענה. השמנים היו זולים יותר, הכילו את מה שחיפשתי, ועזרו. ההבדל לא היה רק במוצר. הוא היה ביכולת להשיג בן אדם.
לכן זה נמצא באמצע: חלק מהעזרה החשובה ביותר שמצאתי, וחלק מהעצות הרשלניות ביותר שקיבלתי, הגיעו מאותה פינה ברפואה.
רוזלינד ודיוויד ג׳ונס – Beating Benzos (BB): העזרה, ומה שקרה אחר כך
לא הצטרפתי ל-Beating Benzos כדי לריב. הצטרפתי משום שהייתי בגמילה ונזקקתי לעזרה. חשוב לי לתת לרוזלינד ולדיוויד את הקרדיט שמגיע להם: בהתחלה הם היו נהדרים איתי. המאמרים שלהם באמת עזרו לי, והם הכירו לי לראשונה את הרעיונות של הפחתה היפרבולית ומעריכית. התרומה הזאת הייתה משמעותית, ומה שקרה מאוחר יותר אינו מוחק אותה. בחלק 3 של הסיפור שלי אני מתאר את התמיכה שמצאתי שם, את הבלבול סביב חוזק הכדור ומשקלו כשדיוויד הכין את התכנית הראשונה שלי, ואת התכנית המתוקנת שקיבלתי לאחר מכן. אני מספר גם כיצד בניתי גיליון משלי כדי שאוכל להבין ולחשב את ההפחתות.
המחלוקת התחילה מאוחר יותר. התחלתי לשאול על מה שנראה לי כסתירה בין העקרונות שבמדריכים שלהם לבין תכניות המיקרוטייפר הלינאריות במים שהם נתנו. בעיניי, התכניות האלה לא עמדו במה שהמאמרים שלהם עצמם לימדו אותי לצפות לו. במקביל, התגובות של רוזלינד לכל תוסף ששאלתי עליו הרגישו לי מדכאות בעקביות: עוד אזהרה ועוד סיבה לא לנסות דבר. במקום לעזור לי לשקול אפשרויות, השיחות האלה הותירו אותי מפוחד יותר ופחות מסוגל לשאול שאלות. השילוב הזה העלה אותנו על מסלול התנגשות.
תסתכלו על התאריכים. אחרי לילה של הזיות בעיניים עצומות כתבתי להם באחת בלילה. התכנית שקיבלתי בחזרה: 2 מ״ג ב-300 מ״ל, להוריד 1 מ״ל ביום. הורדה קבועה של 1 מ״ל ביום היא הפחתה לינארית. כל יום החיתוך הוא אחוז גדול יותר ממה שנשאר. לדעתי, המדריכים שלהם עצמם מלמדים את ההפך. וכשבניתי גיליון כדי לעשות את זה נכון, זה היה “ראוי לשבח אבל לא מעשי”, ושאלו אותי אם אני חושב שהם עושים את זה בשביל האגו. דיוויד הבין את המתמטיקה היטב. ביוני הוא הסביר לי בדיוק איך האחוז עולה בהפחתה במים. זה מה שהופך את זה לגרוע יותר.
מיילים עם Beating Benzos, מרץ – יוני 2023
על המיילים האלה. כמו אצל מארק הורוביץ, דיני זכויות יוצרים לא מאפשרים לי לפרסם את המיילים שלהם במלואם, למרות שהייתי רוצה. המיילים שלי מופיעים כאן במלואם. התשובות שלהם מצוטטות רק בחלקן — מספיק כדי להראות מה נאמר — עם “…” איפה שקוצר הטקסט.
My name is Guy and I live in Australia. A bit of background or my situation, sorry for the length:
I have changed my antidepressants in the last few months from Sertraline to Agomelatine, as I felt emotional blunt and sexual side effects from it, and when a serious financial trauma happened and it didn't help with stress like the Sertraline did (I originally took it for Depression and OCD, but it really helped me with anxiety as well), I moved to Paxil. I took a few Ativans but then was prescribed by a very careless doctor Clonazepam (he gave me the Paxil as well, althought that might be a good choice for me), he basically told me to take 2mg ro 4mg a day (once or twice) or as needed - very 'carefree' and not rigid, for the side effects of the Paxil and anxiety until the Paxil works, as I stopped the agomelatine quite abruptly and was very stressed in general and had anxiety attacks. I do know that you shouldn't take those for more than a few weeks max and told him it probably won't 'cover' that time and I might become dependant, and he said casually 'then we'll just taper you off..'. I thought it would be like the tapering off of the Sertraline which I took for years and managed to do in 1.5 months, I didn't realise just HOW horrible or hard it is - My mum got scared knowing it's addictive and at day 28 made me basically cut to only 1mg from an average of 2.3mg-2.4 (I didn't realise it was so critical how much I was taking because the instructions were so 'vague', I calculated that by counting my pills - this was the average). A psychaitrist also told me to try to reduce to 1mg, so I did.
That or the next night I got horrible psychotic waking up from a dream, and horrible sleep disturbances and hallucinations when trying to fall asleep for days. I basically could not sleep at all, and was scared to go to bed, and restless. Still my mum insisted that I stay on 1mg, and I had 6 nights of hell until I went to ER and they told me to continue on 2mg until the Paxil works and then taper off as I am probably dependent on the Clonazepam. Since then for a week and a half or so I have been doing that.
At the moment I took 28 days Paxil 20mg and now entering day 5 of Paxil 30mg. I took the Clonazepam for almost 7 weeks now and maybe a few more days Ativan before that. I take the 2mg clonazepam before bed, once a day. I do sleep but I am still depressed, although not as much as I was before. I have a lot of trouble leaving the house (I stay at my sister's place at the moment) as I am scared to drive and cry from time to time. I don't want to wake up so much, I don't know what to do with my day (I don't work at the moment) but I AM getting better little by little, I can now read a book for example which I couldn't before, and the tiredness and depression seem a bit better every day, but I am still not at the point where the Paxil fully works. I am also registered to a help plan with a psychologist that guides me throught it. I am basically waiting for the Paxil to really kick in and stabilise my mood before starting a taper, and I really hope it will. In the Ashton Manual she actually says at the end that Paxil is a good drug to take while tapering off benzos as it helps with the anxiety and depression that might happen, so I am hopeful.
I think I already am tapering in a way because i went from 2.3-4 to 2mg. The only other side effect I still have is the 'electricity' in the hands and legs sometimes, and a bit of 'weakness' in my legs when I walk.
I wanted to hear your thoughts, should I wait another week or two for the Paxil to stabilise my mood so I start tapering when I am more able to cope, or start a gentle taper already? Can you help me make a program of how to taper down the 2mg when it does? Is the fact that I only took it for 2 months going to make the tapering faster or less 'painful'?
I know I didn't take it for too long, but I am quite terrified with all of this.
Btw, I read all of the Guides 12 in the group, and the featured posts.
Cheers
Guy Rotenberg
Do you not think I should switch to diazepam as in the ashton manual? or divide it along the day? I will purchase the gemini 20.
Cheers
Guy
On Tuesday, 21 March 2023 at 06:09:50 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,Happy to help.
Disclaimer…
IMPORTANTThe resources offered on the beatingbenzos.com site and in the Beating Benzos groups are for self-care and coping purposes only. Nothing here should be used as a substitute for any form of medical or psychological diagnosis, treatment or therapy. You must not disregard medical advice or delay seeking it because of any content on the website or in the Beating Benzos groups. Please consult your doctor regarding your condition and/or any health concerns you may have. Taper plans should be followed only with full medical support. The creators of this website and the groups shall not be held liable or responsible for any action taken by an individual as a result of the use of any information shared on the website, the groups or in subsequent emails.
Best wishesDavid
I am waiting for the Paroxetine to 'take effect' before I start my taper. I do feel a bit better every day but just a bit, still depressed. I'm very scared of side effects. Just a few questions..
1. From your experience, do people who take it for 2-3 months have it easier in reality with side effects than people who took it for a year or years? Is the SSRI helpful in mitigating the depression and anxiety side effects? In the ashton manual she mentions that Paroxetine is actually pretty good for this.
2. are there any other things I can take to help me naturally if if I do develop side effects?
3. I did read somewhere that Valium is interacting with Paroxetine specifically (I can't remember where). Is that another reason why I dont switch to Valium? At the moment I take the 2mg at 8:45pm, go to sleep at around 9:30-10.. then wake up at 4-5am and if I am lucky continue to sleep properly until around 7am.. then make myself wake up at 8am, as i do start to feel 'racing thoughts and imagination images' and 'electricity' in my limbs a bit. I really want to stay in bed as I am still depressed, not really sure what to do with my day. I am taking the Paroxetine at around then with food (8-8:30am), I feel it helps with it. But it's hard to actually wake up an have energy, im quite fatigued even though I sleep 9 hours at least and I feel guilty of having to nap all the time to feel better. I don't know if its a side effect of taking 2mg before sleep klonopin or uping to 30mg for a week the Paroxetine or both.
Cheers
Guy
On Wednesday, 22 March 2023 at 02:33:23 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
As you have only taken the clonazepam for such a short time I think that you would be safer tapering it down. The cut and weigh can proceed at 10% or so and you can adjust the decrease as needed.
Best wishesDavid
I did the weighing after your instructions. It came to 770 grams for 5 pills. What worries me that after a while on the scale, the slowly 'creep up' in weight sometimes, if I just leave them on. but then when I take them off the scale itself is not calibrated anymore and says I have for example 0.025g on the scale when it's empty. Is that normal? I calibrated before every time I've putted the pills of course and put them right after the calibration and that's the 770g and 774g. I did it another time with different pills and it was 774.
CheersGuy On Sunday, 26 March 2023 at 05:44:38 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Generally the longer you have been dosing a benzo the longer it could take to recover BUT exceptions do exist and I have helped people on short term use who are experiencing longer withdrawal times than you would expect. Some of the people taking big doses can get off quickly. The brain is enigmatic!! Ashton does indeed acknowledge that antidepressants can help, benzodiazepines are depressants, but some depression caused by the benzo will not necessarily respond to extra medication. The antidepressant will need a taper as well.
The only things we recommend are wholesome meals with no fast food/glutamate, processed food, sugar, caffeine, stimulants. Dark chocolate is good. Apple cider vinegar with the mother liquor can help with ‘benzo belly’. The guides should contain some answers for you.
You body is subject to some biorhythms like the cortisol cycle. This gives you the “get up and go” feeling in the morning and can ‘rev’ up symptoms.
It is a unique experience!!
Best wishesDavid
Sent from Yahoo Mail on Android
On Thu, 30 Mar 2023 at 10:38 am, Rotenberg Guy<[my email]> wrote: Hi David!
I did the weighing after your instructions. It came to 770 grams for 5 pills. What worries me that after a while on the scale, the slowly 'creep up' in weight sometimes, if I just leave them on. but then when I take them off the scale itself is not calibrated anymore and says I have for example 0.025g on the scale when it's empty. Is that normal? I calibrated before every time I've putted the pills of course and put them right after the calibration and that's the 770g and 774g. I did it another time with different pills and it was 774.
CheersGuy On Sunday, 26 March 2023 at 05:44:38 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Generally the longer you have been dosing a benzo the longer it could take to recover BUT exceptions do exist and I have helped people on short term use who are experiencing longer withdrawal times than you would expect. Some of the people taking big doses can get off quickly. The brain is enigmatic!! Ashton does indeed acknowledge that antidepressants can help, benzodiazepines are depressants, but some depression caused by the benzo will not necessarily respond to extra medication. The antidepressant will need a taper as well.
The only things we recommend are wholesome meals with no fast food/glutamate, processed food, sugar, caffeine, stimulants. Dark chocolate is good. Apple cider vinegar with the mother liquor can help with ‘benzo belly’. The guides should contain some answers for you.
You body is subject to some biorhythms like the cortisol cycle. This gives you the “get up and go” feeling in the morning and can ‘rev’ up symptoms.
It is a unique experience!!
Best wishesDavid
On Thursday, 30 March 2023 at 10:38:36 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
Hi David!
I did the weighing after your instructions. It came to 770 grams for 5 pills. What worries me that after a while on the scale, the slowly 'creep up' in weight sometimes, if I just leave them on. but then when I take them off the scale itself is not calibrated anymore and says I have for example 0.025g on the scale when it's empty. Is that normal? I calibrated before every time I've putted the pills of course and put them right after the calibration and that's the 770g and 774g. I did it another time with different pills and it was 774.
CheersGuy On Sunday, 26 March 2023 at 05:44:38 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Generally the longer you have been dosing a benzo the longer it could take to recover BUT exceptions do exist and I have helped people on short term use who are experiencing longer withdrawal times than you would expect. Some of the people taking big doses can get off quickly. The brain is enigmatic!! Ashton does indeed acknowledge that antidepressants can help, benzodiazepines are depressants, but some depression caused by the benzo will not necessarily respond to extra medication. The antidepressant will need a taper as well.
The only things we recommend are wholesome meals with no fast food/glutamate, processed food, sugar, caffeine, stimulants. Dark chocolate is good. Apple cider vinegar with the mother liquor can help with ‘benzo belly’. The guides should contain some answers for you.
You body is subject to some biorhythms like the cortisol cycle. This gives you the “get up and go” feeling in the morning and can ‘rev’ up symptoms.
It is a unique experience!!
Best wishesDavid
On Thursday, 30 March 2023 at 10:54:50 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
I just did another measurement after letting it 'warm up' (I just noticed in the manual to calibrate after 60 seconds it was on) and it came to 0.765.
On Thursday, 30 March 2023 at 10:38:36 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
Hi David!
I did the weighing after your instructions. It came to 770 grams for 5 pills. What worries me that after a while on the scale, the slowly 'creep up' in weight sometimes, if I just leave them on. but then when I take them off the scale itself is not calibrated anymore and says I have for example 0.025g on the scale when it's empty. Is that normal? I calibrated before every time I've putted the pills of course and put them right after the calibration and that's the 770g and 774g. I did it another time with different pills and it was 774.
CheersGuy On Sunday, 26 March 2023 at 05:44:38 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Generally the longer you have been dosing a benzo the longer it could take to recover BUT exceptions do exist and I have helped people on short term use who are experiencing longer withdrawal times than you would expect. Some of the people taking big doses can get off quickly. The brain is enigmatic!! Ashton does indeed acknowledge that antidepressants can help, benzodiazepines are depressants, but some depression caused by the benzo will not necessarily respond to extra medication. The antidepressant will need a taper as well.
The only things we recommend are wholesome meals with no fast food/glutamate, processed food, sugar, caffeine, stimulants. Dark chocolate is good. Apple cider vinegar with the mother liquor can help with ‘benzo belly’. The guides should contain some answers for you.
You body is subject to some biorhythms like the cortisol cycle. This gives you the “get up and go” feeling in the morning and can ‘rev’ up symptoms.
It is a unique experience!!
Best wishesDavid
Sent from Yahoo Mail on Android
On Sun, 2 Apr 2023 at 5:24 am, Rosalind Jones<[their email]> wrote: Hi Guy,
Thanks for all the information. Was away at meeting on 30th so catching up!!
If there is incorrect info on mt part let me know and will change.Try the 10% reduction every 2 to 4 weeks depending on how you respond. If they prove challenging we can try 7.5%!
Otherwise I will continue the taper Plan.
Best wishesDavid
Cheers
Guy
On Sunday, 2 April 2023 at 05:24:59 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Thanks for all the information. Was away at meeting on 30th so catching up!!
If there is incorrect info on mt part let me know and will change.Try the 10% reduction every 2 to 4 weeks depending on how you respond. If they prove challenging we can try 7.5%!
Otherwise I will continue the taper Plan.
Best wishesDavid
I am wondering, will reducing by 5% every week is better or worse? I am considering that.. just because im afraid of potential side effects if I reduce in 'bigger jumps'.
Cheers
Guy
On Monday, 3 April 2023 at 01:51:30 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
all redone as you were using 2mg pills.
Best wishesDavid
On Tuesday, 4 April 2023 at 06:41:09 pm AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
Thank you so much.
I am wondering, will reducing by 5% every week is better or worse? I am considering that.. just because im afraid of potential side effects if I reduce in 'bigger jumps'.
Cheers
Guy
On Monday, 3 April 2023 at 01:51:30 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
all redone as you were using 2mg pills.
Best wishesDavid
I did a bit of work - created in google sheets a table, I assume you do something similar. I have created an imaginary plan where every 10 days I reduce by 10%. If I apply what I undersand is the correct way to do it (please correct me if I am wrong) - the %10 is on the amount of the previous period and not the initial 2mg dose - then first of all it will take almost 7 months just to get to 0.25mg K because of the 'log curve' and then it's crumbs of medicine on my current tablet which is tiny, and also by June the pill weight will be inaccurate a lot of the times with the gemini having such a margin of error (because every reduction will be around 0.005 reduction, then 0.004 etc).
What do you think about that? Is there a way around it? (attached the document)
Cheers
Guy
On Wednesday, 5 April 2023 at 07:37:28 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
if the pills are scored then each piece should have the same amount of drug.It would be sensible to try a 5% reduction every two weeks or so, you need to see how you respond, find the optimum time in between decreases.You can always carry on at 5% or possibly increase a little based on how you get on.I will also look at doing half by taper and taking half by pill. Will respond tomorrow. I will make it my priority.
Best wishesDavid
Sorry for the confusion and I do appreciate your time so sorry about that. I made a PDF version, I am attaching and I'll explain the columns.
The first 6 is 'real time' measuring I did in the last 2 days that I have tapered. I took one pill and measured, and it came at 158mg (the variance and the gemini inaccuracy.. that's why its not 155. I used the 'real time' pill weight). I halved a pill and shaved the side, calibrated again and measured 146 which is a 7-8% reduction. The original Klonopin amount is 2mg (next column) and then applying the 8% is 1.848 (the next columns). The columns after that are the theoretical plan itself assuming original weight is 155g. We can assume differences in weight of the pills - I can either just assume 155g and shave to 0.144 (the first 10 days I did 7% reduction to see how I go) or again weigh the pill im using on the day and shave it to the weight proportional to the 0.144 amount? do you think that's important?
Then it goes down every 9-10 days by 10% of the previous pill weight.
The reason I changed it to %10 over 10 days is because even with that jump - due to the 'log' curve of the reduction, it means I will only stop the taper at the end of the year. I only took it for 9 weeks, which is why I am wondering if it should take so long? is the damage to the gaba receptors the same as someone who took over a year? I read the guide 12 and a lot of the material but there is no distinction between someone who took it for a few months than someone who took it for 20 years for example.
If I taper at a 'log curve' 5% every 2 weeks I will maybe end the tapering in 2 years.. that's why I am confused. Do you anticipate bad WD symptoms for me if I try to make it a bit shorter?
On Thursday, 6 April 2023 at 05:03:42 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
I cannot work out what all the columns mean. I don’t think that you can reduce by 10% over ten days.I am not sure what your 2mg pill weight is now. I thought that it was 0.154g before.If you taper at 5% every two weeks then that is a small reduction and worth trying.As you wished to decrease half a pill at a time then I have put a start of a plan down for you. I do not have anymore time this evening as I have got a queue of about ten people.My aim is to reduce your dose slowly so that you are able to continue working.
Best wishesDavid
Its 12:46am and an hour ago after yesterday I woke up at 4am and couldn't sleep again, and 3 days of lapse, after 5 weeks for every day being much much better with the Paxil working (the last few weeks I was very normal) doing the 0.01% reduction daily from 2mg, I reached around 33.3% off in 5 weeks. I know you said its fast, and now I regret it. i went to sleep today feeling scared that waking up to hallucinations and psychosis thoughts (today my body was like lots of feathers going all over the place etc) would return as it was when I cut my dosage after 28 days from 2.25 to 1 K. Does this have a name? is there a way to change that? I don't know what to do and who to turn to. I holded for 3 days and tonight I actually went from 68ml off 200ml (I do it with milk taper) to 67ml, hoping it would help. Is it possible that the milk taper is to blame? I take the K only before going to sleep around 9:30pm, and the paxil in the morning (30mg). I am scared. Should i updose again and start over?
Cheers
Guy
Do you think I should go all the way back up and start again? Also, I was doing milk tapering of this in 200ml, is that OK? I am always worried about it - I make a powder out of the pill but of course can't see it in the milk, but I leave it for at least a few hours and do always make sure I put a spoon in and mix it well before starting to take out liquid.
I just had another horrible night. I don't know what to do. I need good sleep.
Cheers
Guy
On Saturday, 13 May 2023 at 01:59:20 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Just put some numbers down on paper.
I don’t like the idea of going up again but it might ease theses awful symptoms.Can you try 2mg in 300ml (milk or water), wait a few days to see if things settle down.Even this is a “strong” mixture.Then reduce by 1ml each day.I think the problems were caused by the “fast” taper!Best wishesdavid
On Saturday, 13 May 2023 at 09:31:07 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
My initial dose when I started tapering was 2mg (I stabilised on it for a few weeks then started taking %0.01 from the previous dose each day). I upped it to to taking 59ml out instead of 68ml but it didn't help last night.
Do you think I should go all the way back up and start again? Also, I was doing milk tapering of this in 200ml, is that OK? I am always worried about it - I make a powder out of the pill but of course can't see it in the milk, but I leave it for at least a few hours and do always make sure I put a spoon in and mix it well before starting to take out liquid.
I just had another horrible night. I don't know what to do. I need good sleep.
Cheers
Guy
On Saturday, 13 May 2023 at 01:59:20 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Just put some numbers down on paper.
I don’t like the idea of going up again but it might ease theses awful symptoms.Can you try 2mg in 300ml (milk or water), wait a few days to see if things settle down.Even this is a “strong” mixture.Then reduce by 1ml each day.I think the problems were caused by the “fast” taper!Best wishesdavid
I did some search in the group and it says everywhere that updosing actually causes damage and can make things even worse! I already updosed twice in the last two days (by a bit..). I was ready to updose again even more today to 25% reduction from 33.4% but then I read all those posts.. so I went back to 66.9ml/200ml, the first updose from 67.9/200ml.. which I assume is a tiny difference anyway.
I really hope I will have a normal night.. I'm scared. I'm surprised though that you offered for me to 'start again' from 2mg and go slower. I will go slower for sure, but going up to 2mg isn't it even more dangerous?
Cheers
Guy
On Saturday, 13 May 2023 at 09:31:58 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
Please let me know today (I live in Australia, so it would probably be your morning). I am so so confused and worried.
On Saturday, 13 May 2023 at 09:31:07 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
My initial dose when I started tapering was 2mg (I stabilised on it for a few weeks then started taking %0.01 from the previous dose each day). I upped it to to taking 59ml out instead of 68ml but it didn't help last night.
Do you think I should go all the way back up and start again? Also, I was doing milk tapering of this in 200ml, is that OK? I am always worried about it - I make a powder out of the pill but of course can't see it in the milk, but I leave it for at least a few hours and do always make sure I put a spoon in and mix it well before starting to take out liquid.
I just had another horrible night. I don't know what to do. I need good sleep.
Cheers
Guy
On Saturday, 13 May 2023 at 01:59:20 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Just put some numbers down on paper.
I don’t like the idea of going up again but it might ease theses awful symptoms.Can you try 2mg in 300ml (milk or water), wait a few days to see if things settle down.Even this is a “strong” mixture.Then reduce by 1ml each day.I think the problems were caused by the “fast” taper!Best wishesdavid
Please please please contact me. I need to know what to do, or if I'm ok. My sister told me to just sleep with night lamp on not on complete darkness, and I faced the light (its redish salt lamp) and the rest of the night probably did microsleep a lot but also woke up a lot to 'reality check'. I didn't see any movies in front of my eyes though which is good. Please tell me that if I wait I will stabilise and this will go away. Or at least that's the normal thing.
Please talk to me David. Rosalind is also my Facebook friend, if you can chat with me I would feel such relief. I know you don't do that on the group but if you could do an exception for me.. please do
Sent from Yahoo Mail on Android
On Sat, 13 May 2023 at 9:01 pm, Rotenberg Guy<[my email]> wrote: Hi David!
I did some search in the group and it says everywhere that updosing actually causes damage and can make things even worse! I already updosed twice in the last two days (by a bit..). I was ready to updose again even more today to 25% reduction from 33.4% but then I read all those posts.. so I went back to 66.9ml/200ml, the first updose from 67.9/200ml.. which I assume is a tiny difference anyway.
I really hope I will have a normal night.. I'm scared. I'm surprised though that you offered for me to 'start again' from 2mg and go slower. I will go slower for sure, but going up to 2mg isn't it even more dangerous?
Cheers
Guy
On Saturday, 13 May 2023 at 09:31:58 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
Please let me know today (I live in Australia, so it would probably be your morning). I am so so confused and worried.
On Saturday, 13 May 2023 at 09:31:07 am AEST, Rotenberg Guy <[my email]> wrote:
My initial dose when I started tapering was 2mg (I stabilised on it for a few weeks then started taking %0.01 from the previous dose each day). I upped it to to taking 59ml out instead of 68ml but it didn't help last night.
Do you think I should go all the way back up and start again? Also, I was doing milk tapering of this in 200ml, is that OK? I am always worried about it - I make a powder out of the pill but of course can't see it in the milk, but I leave it for at least a few hours and do always make sure I put a spoon in and mix it well before starting to take out liquid.
I just had another horrible night. I don't know what to do. I need good sleep.
Cheers
Guy
On Saturday, 13 May 2023 at 01:59:20 am AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,
Just put some numbers down on paper.
I don’t like the idea of going up again but it might ease theses awful symptoms.Can you try 2mg in 300ml (milk or water), wait a few days to see if things settle down.Even this is a “strong” mixture.Then reduce by 1ml each day.I think the problems were caused by the “fast” taper!Best wishesdavid
Sent from Yahoo Mail on Android
On Sun, 14 May 2023 at 7:08 am, David<[their email]> wrote: Hi Guy,
Sorry about not getting back to you sooner but was away from home on a family visit.I cannot understand why you are having such an awful response to the taper even if it was fast it seems to be causing psychoses.When these things happen the first thing to do is to hold the taper and wait until the symptoms calm down. When you suggested going back to the beginning I was not in favour of that as you had achieved some dose reduction and I did not want you to have to start again.These drugs cause different responses in people so it is difficult to forecast any outcome when you reduce the dose.Best wishesDavid
Do you think I should switch to Valium? and if so how would I do that? I am taking at the moment just a bit in the morning (just two days like that) and 90% at night of the K. I find it really difficult mentally with the scaling - some pills are 155, some are 150, not sure if it means they have more or less active ingredient, the gemini can be tricky, I am trying to use the 0.5mg pills now instead of the 2mg (luckily I have a friend who's a doctor) but honest I am confused and scared. Will Valium be easier? I remember you originally suggest I'll stay on the K only night time - do you still think that's the best approach? I take Paroxetine in the morning. You said that Valium might not be good for me?
CheersGuy
On Sunday, 14 May 2023 at 07:40:46 am AEST, David <[their email]> wrote:
People take rescue doses and go on to recover. I don’t know why you are experiencing these severe symptoms. But the brain is very resilient and this will not cause any permanent harm.People demonstrate different sensitivities to these drugs. The highly sensitive person would need to reduce more slowly. If you wish to go back to the dose you were at then that is possible but dose changes can cause symptoms.Clonazepam tends to cause physical symptoms like painful muscle spasms, dizziness, restless legs, I cannot remember it causing symptoms like you are experiencing.
Best wishesDavid
And do you think I should divide the K or just stay with the night time? I already like I said did a bit of a beginning of a 'switch', should I go back?
On Thursday, 18 May 2023 at 06:34:10 pm AEST, Rosalind Jones <[their email]> wrote:
Hi Guy,Dr Ashton switched patients over to Valium for several reasons. First was its slow elimination from the body due to its long half life and that the products of breakdown were still sedative in action. Secondly the potency of Valium is relatively low so that tablet doses were small, 2mg of diazepam is equivalent to 0.1mg of klonopin. This enabled tapering by cutting a 2mg pill into two 1mg pieces. She never worked by percentage. Her schedules shown in the manual focussed mainly on high potency pills or ones with short half life. Diazepam is not for everyone though as it has histamine problems and can cause chemical depression. Pills are mass produced and as a result there is a variance in the constituents. One 0.5mg pill of klonopin will contain ‘around’ 0.5mg of drug! The rest of the pill is a collection of filler materials, mostly lactose. The pill could weigh about 170mg. The pill constituents are insoluble in water. There may be liquid medications such as oral solution clonazepam marketed as Restoril but this has a concentration of 2.5mg in 1ml. The dropper in the bottle delivers 25 drops to 1ml so each ml contains 0.1mg. Not a low enough concentration when you get down to lower doses and big steps down.Nothing is perfect, all you can do is your best, people do get off the drugs in a variety of ways, safely. Your taper method should be what is best for you.Have a look at Josef Witt-Doerrring on You Tube. He is a young psychiatrist based in USA and believes in patient led tapering.If you have 0.5mg klonopin pills I would do a cut and weigh taper decreasing at a rate that does not cause symptoms. Best wishesDavid
Sent from my iPad
So didn't take it at all and waiting for another 2 hours to take the whole lot in the evening and stay like this while tapering. I hope it will be OK, because I had a horrible day of anxiety and fear, might be because of this, but a lot of the anxiety and fear come from reading the symptoms group.. that's why I am desperate to know .. how many people have sever symptoms out of those tapering? Do you think me tapering slower (10% every 3 weeks microtapering) will mean I'll be functional?
On Friday, 19 May 2023 at 02:02:16 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,
The drugs cause temporary changes in the neuroreceptors. These will heal but it takes time.Even when you are off the klonopin the recovery could take several months to calm down and you will still be sensitive for a while after.No alcohol for at least two years.The paroxetine will also need tapering as it can also cause withdrawals.Clonazepam has a long half life, from 18 hours to 50 hours. Taking it at bedtime can usually help with insomnia. But you can try taking it in the morning if you wish. You just don’t know how these pills are going to behave.
Holding for a few days can help.
Best wishesDavid
I hope you don't mind, would like to consult with you.. just an update.. I have reduced the taper to 0.35% a day (as opposed to %1.. after holding during the last crisis) for the time being, which comes to around %10 a month. I am getting a bit better every day, still big time anxiety and depression in the morning and noon, but I think less so and it also has to do with supplements, which I know is a touchy subject in Beating Benzo - so wanted to ask you directly. I am trying a few of things.. Agmatine at the moment at around 2.5g a day divided 3 times, helped tremendiously with body sensations - I don't have pins and needles/burning skin/cold legs. This is a miracle for me. It helped a bit with the mood - I was in crisis mode on Monday after two nights of no sleep and the sleep disturbances the night after that - and spent the week at my sister's place, took it the moment I got there (she bought it for me) and it helped. Also, on the night I took it (Monday), after a night of horrible disturbances again. I also took Relora later and it also helped. I am afraid to take Relora though and so many supplements, even tho Relora did help, from reading the group. I understand Roselind had a setback because of it, is this something you can tell me about?
Another thing it helped me with - on Monday (after Sunday's horrid night) I 'started' to see the closed eye hallucinations and then got up and took Relora, then was able to actually sleep almost normally although I woke up at 4AM and couldn't sleep anymore. The following nights I only took Agmatine and not Relora, and also putted around 700g in water next to my bed so when I wake up in 4AM and can't sleep I can sip it. It helped! I fell asleep again. Also took https://www.amazon.com/Doctors-Best-Absorption-Magnesium-Headaches/dp/B016KO48Y8/ref=sr_1_2?crid=12T31TMAZRVG2&keywords=Doctor%27s+Best+High+Absorption+Magnesium+Glycinate&qid=1685089552&sprefix=doctor%27s+best+high+absorption+magnesium+glycinate%2Caps%2C276&sr=8-2 last night and slept until 7AM! from around 1030PM last night, the best sleep in many weeks. I know magnesium is also possibly a problem but for me not sleeping or having traumatizing hallucinations is even worse.
I started Taurine now as well, I also find it helps with the mood a bit. There's very little in the group about it - even in the guides - can you tell me a bit about it? L-Theanine and NAC are coming tomorrow - again, afraid to try, ordered anyway so they can be here in case I want to - and know there's a story of someone who thinks they set him back and then someone who say they saved him - and it confuses me so much.
I actually didn't see much about NAC in the group search either - what is your take on it?
I understand you are selebrating your birthday (I just saw the message of Roselind) and if that means you won't answer me either during that time that's OK. I assume you get heaps of emails. Wishing you a very very happy birthday and thank you & Roselind for the help and support! On Sunday, 21 May 2023 at 06:30:18 am AEST, David <[their email]> wrote:
Hi Guy,this whole process is unpredictable. All you can do is be flexible and change things as needed to stay comfortable. These drugs interact to give strange side effects. If you find the symptoms group triggering then keep to the main group. The main group has probably discussed the many things that happen whilst tapering. All you need to do is go into search and have a look at some old posts.You also have the GUIDES that have lots of information.
Sometimes there are no consistent answers.
Best wishesDavid
I am not sure what to do... I hope it's ok to consult with you about this.
I take the K around 8PM, and go to sleep around 10PM usually. I also take supplements (agmatine, taurine, theanine and mag gly) that help me to sleep, otherwise many times I get insomnia and then after a few nights the issues I told you about. I know you guys warn about these, but they seem to really help me, and I can't afford not to sleep. The alternative is more psychiatric drugs and of course I want to avoid that.
I am OK most of the time, tapering now at 0.4% a day. But what worries me is that I am only taking it once a day, when I know a lot of people take it twice ot 3 times, to avoid interdose symptoms. My only symptoms seem to be anxiety and some depression/not enjoying things, but could also be overthinking and the trauma of being in this situation. I don't understand though if doing that would affect my sleep for better or worse (taking half the normal sleep amount). After around 5PM I usually get a window and I don't feel stress and anxiety at all. I have great evenings normally. From your experience with other people, am I the only one not dividing it? do you think dividing it will help with the anxiety? I am very confused and worried to make any changes at the moment.
Cheers
Guy
We had a whole discussion about tapering plans in the group and some people who do water microtaper say they go by a linear taper and not hyperbolic (according to your plan). That confuses me because I thought you guys insist that it needs to be hyperbolic?
In my case I do dry cut microtaper at 0.04% and I am feeling much better the last week. Every day I get a bit better. After the setback at %1 I find that the supplements help me a lot and I also do hypnotherapy.
I've created a google sheets template I have shared in the group that covers both dry and wet hyperbolic microtapers where you can also see how much it equates for 2 week and 30 days reductions (so can be used also for 'cut and hold' tapers). Very happy to share it with you and maybe you can use it as a template too for people, please do check my math but I think it's correct, let me know your thoughts.
The problem with this plan is if I assume I am coming off 2mg for example, the 'general' taper plan will take 3 years to get to the jumping dose... because of how it works.
And that's at 5% every two weeks which is the middle ground of the 'safe' 5%-10% every 2-4 weeks rule. That's crazy amount of time.. and too slow I think. In my plan (that I also linked) I ramp up the speed a bit every few months but it would still mean my official taper from April will finish in Dec 2024... where I only took it originally for 28 days and now I am around 4 months into taking K. If you'll look at the end of the general one and mine at the end I take crumbs of the medicine and don't really daily taper because it's literally 1 milligram differences now.
Can you help me adjust the plan so it makes more sense? and what would be the safest way to ramp it so I finish earlier? I am afraid from ramping up % too fast or the wrong way, but I realise even if I do that it's still not linear like the plan they've putted in the group which is linear (1mg every day) and the end is basically huge % differences.
Here is the general template:
Hyperbolic mircotaper plan (daily) - 2MG KLONOPIN - Assuming 600MG weight of 4 pills (0.5mg k per pill) OR 200ML of milk/water
|
|
|
| | |
|
|
|
| |
Hyperbolic mircotaper plan (daily) - 2MG KLONOPIN - Assuming 600MG weigh...
Sheet1 PILLS DRY TAPER,MILK /WATER TAPER,30 DAY REDUCTION,14 DAY REDUCTION,% Reduction from original dose,Expla...
|
|
|
This is my own private 'taper plan' that I created when I started microtapering, it's a bit not organised but I've putted in BOLD today's date and where I am. You can understand the columns if you look at the general one i've linked up - It has explanations for all the columns.
Copy of Tapering plan
|
|
|
| | |
|
|
|
| |
Copy of Tapering plan
TAPERING PLAN Real life - PILL DRY TAPER,Planned - PILL DRY TAPER,Planned - MILK TAPER,30 DAY REDUCTION,14 DAY ...
|
|
|
Cheers
Guy
Sent from Yahoo Mail on Android
On Tue, 13 June 2023 at 1:37 am, David<[their email]> wrote: Hi Guy,
I try to keep tapering plans as simple as possible as many people on the groups are not good with numbers. For a start there is very little understanding about numbers before and after the decimal point, 0.25mg can be written as 0.025mg.
Spreadsheets are a good idea and I have checked some out for people but just like calculators your answers rely on you putting in the information correctly.
I have produced an information page based on Linear and hyperbolic tapering which will go into the Guide on tapering.
People talk about percentage tapers without realising what that means. They don’t realise that the taper is a percentage of each dose. If you decrease by 5% of the starting dose then that taper will take 20 units of time whether it be weeks or months.
But if you taper hyperbolically then the taper is going to take much longer.
With water tapering I am conscious of the rising percentage and often suggest changing the concentration of the mixture. So if a member was tapering 2mg of klonopin with 300ml of water there would be points in the taper when they were at a daily dose of 1.5mg or 1mg and so this is where a change in mixture could be made, slowing down the taper rate.
Many people sail straight through following their 1ml reduction plan and get off.
I worry that when a person prints out their spreadsheet taper plan and looks at all the numbers they will panic!!
Best wishes
David
I'll keep doing the daily dry cut because I found if I put the gemini 20 just at the right place it stays stable:) and then I just make the doses for a week or two. Do you find that people who stick to 10% a month (in my case, didn't use long term) are having minimum side effects?
Sent from Yahoo Mail on Android
On Thu, 15 June 2023 at 4:15 am, David<[their email]> wrote: Hi Guy,This is a big problem when you apply a daily water taper to a percentage.Just had similar problem with another member wanting to impose a 10% per month taper.She has not worried about percentage until now. The mixture changes were an attempt to save the pill amount from the waste.But if she wishes to drop by no more than 10% per month she may have to use more than she realises.
Tapering clonazepam/ klonopin. Started at 0.75mg in 225ml.
At 150 ml /day 75 you changed to 0.5mg in 150ml. Next youwish to change to 0.25mg in 75ml to save pills. Greatidea.
Taper 1 0.75mgin 225ml gives 0.0033mg per 1ml
Taper 2 0.5mgin 150ml gives 0.0033mg per 1ml
Taper 3 0.25mgin 75ml gives 0.0033mg per 1ml
The decreases per 15 days will be 0.05mg.
For taper 1
Days 1 to 15 will decrease by 6.7%
Days 16 to 30 will decrease by 7.14%
Days 31 to 45 will decrease by 7.7%
Days 46 to 60 will decrease by 8.3%
Days 61 to 75 will decrease by 9.1%
For taper 2
Days 1 to 15 will decrease by 10%
Days 16 to 30 will decrease by 11.1%
Days 31 to 45 will decrease by 12.5%
Days 46 to 60 will decrease by 14.3%
Days 61 to 75 will decrease by 16.7%
If this sequence is continued then taper 3
Days 1 to 15 will decrease by 20%
You can add more water to the mixture but that would makethe taper last longer.
If you did 0.25mg in 150ml, then each 15 days would be adecrease of 0.025mg and that is 10%
If you did 0.25mg in 300ml, then each 15 days would be adecrease of 0.0125mg and that is 5% so that would be 10% per month to start butit will go up.
If you want to go at 10% strictly every month then you woulddo a monthly water taper. You start off with 0.25mg in 100ml.
Each month you would drop your dose to 90% of the previousone.
0.25mg in 100ml
Month 1 dosewith 90ml
Month 2 dosewith 81ml
Month 3 dosewith 73ml
Month 4 dosewith 66ml
Month 5 dosewith 60ml
Month 6 dosewith 54ml
And so on down at16 months you would be down to 20ml = 0.05mg
0.025mg, the suggested jump off dose is 10ml remaining. Soat 20ml drop 5ml x2months
It is challenging to go more quickly to get off the pills!
Best wishesdavid
I woke up this morning to find i am banned from Beating Benzo!! Why ?? I'm expanding my spreadsheet and dared ask in the group for people to tell me what the weight of their pills are, so I can potentially help more people. The spreadsheets were going to be offered to you and all the groups, as well as benzo buddies, after consultation with the admins, to tweek them until they are perfect.Instead, my post was declined twice by an anonymous childish mod (who wont say who he is) who basically said this group was made by David and Roselind who can NEVER be wrong and I'm just creating 'confusion'. Like im some sort of a unruly citizen in current Russia. Am I now in virtual Siberia? Let's put things straight - I'm not creating confusion - David is by giving people plans that are linear, INCLUDING cut and hold aparantly, against every recommendation including Ashton's herself and every researcher including the 'new ashton' Dr Anna Lempke and researchers like Marc Horowitz. People don't need to listen to me to be confused, they just need to have basic understanding in math and see some videos or read some research from the last 30 years. It was mentioned by the guides YOU WROTE that it needs to be hyperbolic, and also by ashton, so you are creating the confusion. Instead of giving people access to a freely available research that they can adjust themselves like a proper spreadsheet, they need to keep emailing David. To me it seems like an ego trip, not unlike before when Roselind screamed at me virtually (twice!) And unfriended me because I didn't agree with every word that comes out of the mouth of mods or you two. So the solution is to kick me out. What is your goal, to help people, or to control them? Do you even care that some people get hurt by your tapering plan if it's Linear?? It's very disappointing, I thought you guys are better than that but by your own admission every disagreement with a professional in the field becomes a 'falling out' like we are kids in school with camps and not people who try to help others in a calm professional manner to minimise physical and mental suffering and save lives. And you act like that toward people who are tapering, and don't need the extra stress. Or stress at all.
Sent from Yahoo Mail on Android
On Thu, 15 June 2023 at 10:48 am, Rotenberg Guy<[my email]> wrote: Thanks David.
I'll keep doing the daily dry cut because I found if I put the gemini 20 just at the right place it stays stable:) and then I just make the doses for a week or two. Do you find that people who stick to 10% a month (in my case, didn't use long term) are having minimum side effects?
Sent from Yahoo Mail on Android
On Thu, 15 June 2023 at 4:15 am, David<[their email]> wrote: Hi Guy,This is a big problem when you apply a daily water taper to a percentage.Just had similar problem with another member wanting to impose a 10% per month taper.She has not worried about percentage until now. The mixture changes were an attempt to save the pill amount from the waste.But if she wishes to drop by no more than 10% per month she may have to use more than she realises.
Tapering clonazepam/ klonopin. Started at 0.75mg in 225ml.
At 150 ml /day 75 you changed to 0.5mg in 150ml. Next youwish to change to 0.25mg in 75ml to save pills. Greatidea.
Taper 1 0.75mgin 225ml gives 0.0033mg per 1ml
Taper 2 0.5mgin 150ml gives 0.0033mg per 1ml
Taper 3 0.25mgin 75ml gives 0.0033mg per 1ml
The decreases per 15 days will be 0.05mg.
For taper 1
Days 1 to 15 will decrease by 6.7%
Days 16 to 30 will decrease by 7.14%
Days 31 to 45 will decrease by 7.7%
Days 46 to 60 will decrease by 8.3%
Days 61 to 75 will decrease by 9.1%
For taper 2
Days 1 to 15 will decrease by 10%
Days 16 to 30 will decrease by 11.1%
Days 31 to 45 will decrease by 12.5%
Days 46 to 60 will decrease by 14.3%
Days 61 to 75 will decrease by 16.7%
If this sequence is continued then taper 3
Days 1 to 15 will decrease by 20%
You can add more water to the mixture but that would makethe taper last longer.
If you did 0.25mg in 150ml, then each 15 days would be adecrease of 0.025mg and that is 10%
If you did 0.25mg in 300ml, then each 15 days would be adecrease of 0.0125mg and that is 5% so that would be 10% per month to start butit will go up.
If you want to go at 10% strictly every month then you woulddo a monthly water taper. You start off with 0.25mg in 100ml.
Each month you would drop your dose to 90% of the previousone.
0.25mg in 100ml
Month 1 dosewith 90ml
Month 2 dosewith 81ml
Month 3 dosewith 73ml
Month 4 dosewith 66ml
Month 5 dosewith 60ml
Month 6 dosewith 54ml
And so on down at16 months you would be down to 20ml = 0.05mg
0.025mg, the suggested jump off dose is 10ml remaining. Soat 20ml drop 5ml x2months
It is challenging to go more quickly to get off the pills!
Best wishesdavid
בחלק 4 אני מסביר את החששות שלי מהפחתה במים לפי נפח קבוע ומתאר כיצד פוסטים שלי נעלמו. ואז, לילה אחד, גיליתי שהוצאתי מהקבוצה ללא כל אזהרה. הסיפור שלי מתאר גם כיצד רוזלינד סגרה את הדיון כששאלתי על פיטר סמית. הייתי אדם מפוחד שניסה להבין עצות סותרות. ההרחקה מקהילה שעליה הסתמכתי לא הרגישה כמו ויכוח קטן בפייסבוק. העזרה שלהם הייתה חשובה לי, ודווקא משום כך מה שקרה אחר כך כאב כל כך.
הסרטון המאוחר יותר שלי על תכניות ההפחתה והתקשורת של דיוויד עוסק ביותר מהתכנית המקורית שקיבלתי. לשם שקיפות, חלק מהדוגמאות בסרטון הגיעו מפניות בדיקה ששלחתי בזהויות בדויות ועם היסטוריה רפואית מומצאת. הן לא הגיעו ממטופלים מתועדים שסבלו מהתוצאות המתוארות. בסרטון אני מסביר מה מצאתי מבלבל או מדאיג בתשובות, כולל איזה מידע נאסף לפני שניתנה תכנית. חשוב שהקוראים ידעו כיצד השגתי את הדוגמאות האלה.
אזהרה עליי במקום תשובה לביקורת
רוזלינד פרסמה בהמשך אזהרה שבה ציינה את שמי. היא תיארה אותי כאדם שנחוש להוכיח שכל האחרים טועים, אמרה שלא החלמתי, הטילה ספק בכישורים שלי והאשימה אותי בהשמצת אנשים בתחום הגמילה. היא גם ביקרה את השימוש שלי בזהויות בדויות לצורך קבלת תכניות. אני דן בפוסט בתגובה המוקלטת שלי, אבל הראיות המרכזיות מופיעות גם כאן, כדי שלא תצטרכו לצפות בסרטון של שבעים דקות כדי להבין את המחלוקת.
אני לא מכחיש שהשתמשתי בזהויות בדויות בפניות הבדיקה. הסברתי זאת בגלוי. אני גם לא מעמיד פנים שכבר הייתה לי אז ההסמכה הנוכחית בעבודת עמיתים. בהקלטה הודיתי שעדיין לא קיבלתי אותה. אבל מחלוקת עם הדרך שבה פעלתי אינה הופכת כל ביקורת שהעליתי לשקרית. והעובדה שנטלתי נוגד דיכאון לא נתנה, לדעתי, לאדם אחר זכות לקבוע שלא החלמתי מגמילה מבנזודיאזפינים.
מה שהטריד אותי במיוחד היה תגובה מאוחרת יותר באותו דיון. רוזלינד כתבה שנמנעה מהסרטונים וסירבה לצפות בהם, ובאותה נשימה הסבירה שדיוויד צפה ושאנשים אחרים דיווחו להם. ההבחנה הזאת חשובה. אני לא טוען שאיש מהצד שלהם לא ראה את העבודה שלי. אני שואל מדוע אזהרה אישית כל כך פורסמה בידי מי שאמרה שלא תבחן אותה בעצמה.
אני חוויתי זאת כהתקפה על האמינות שלי במקום כתשובה לעניין עצמו, וראיתי בכך דבר משמיץ. זו ההערכה שלי, לא קביעה של בית משפט. אני לא טוען שכל מי שקיבל מהם עזרה עבר את מה שאני עברתי. אני טוען שקבלת עזרה אינה צריכה לדרוש מכם לוותר על הזכות לשאול שאלות.
הכרת תודה אינה התחייבות לשתוק לכל החיים.
מבחן “טרי”, נובמבר 2024
בסוף 2024 אנשים כל הזמן סיפרו לי שהתוכניות של דיוויד לא השתנו. אז בדקתי. כתבתי ל-Beating Benzos בשם אחר, כגבר בן 66 על 20 מ״ג דיאזפם, וביקשתי תוכנית הפחתה במים. כן, השתמשתי בשם בדוי. אני בספק אם הוא היה עונה לי בשמי האמיתי. התשובה הגיעה מחשבון Beating Benzos, חתומה “דיוויד”: “לא רופא ולא רוקח, מורה בדימוס למדעים בתיכון שגר באנגליה”, ו“הורדת הכדורים נעשית עם פצירה מתכתית לציפורניים”.
התוכנית שצורפה ירדה מ-20 מ״ג ל-18, 16, 14, 13, 12, 11, 10, ואז: “להמשיך לרדת במיליגרם אחד בכל פעם עד הסוף”. מיליגרם אחד כל פעם, עד הסוף. זו שוב הפחתה לינארית, בדיוק מה שקיבלתי ב-2023. המדריך של Beating Benzos עצמו מסביר למה זה נהיה קשה יותר ויותר ככל שיורדים: כשחותכים כל פעם אותה כמות, כל חיתוך הוא אחוז גדול יותר ממה שנשאר. וכשאמרתי את זה בפומבי, זו הייתה התשובה שלו:
התרופה שלי הייתה מטרה לגיטימית. הטיעון שלי אף פעם לא נענה.
וכדי שזה לא יישען רק על ציטוטים נבחרים, סיקרתי את התמונה המלאה גם בערוץ היוטיוב שלי — כולל הפוסט המכפיש ובעיות חמורות שמצאתי בתוכניות ההפחתה של דייוויד:
ההתכתבות שלי עם בייליסה והקשר לפיטר סמית׳
השאלות שלי לא התחילו בפוסט ציבורי או בסרטון ב-YouTube. פניתי לבייליסה ישירות כשניסיתי להבין על מי אפשר לסמוך בזמן הגמילה. בחלק 5 של הסיפור שלי אני מספר על האימיילים האלה ועל החוויה שלי עם פיטר סמית׳. למטה מופיעות המילים המדויקות שלה.
מה שגרם לי לפנות אליה היה תיאור הספר שלה, Recovery and Renewal, ב-Amazon. הופיעה שם המלצה של פיטר סמית׳ לצד המלצות של הת׳ר אשטון ודיוויד הילי. פיטר המליץ על תוכנית שכללה לא מעט תוספים, ואילו האזהרות של בייליסה גרמו לי לחשוש מאוד מתוספים. לראות את שמו לצד הספר שלה רק הוסיף לבלבול. כתבתי לה ושאלתי אם היא מכירה אותו. כפי שאני מספר בסיפור שלי, היא ענתה שלא.
ההמלצה של פיטר סמית׳ בעמוד הספר
באותו זמן התקשיתי ליישב בין התשובה שלה לבין מה שראיתי בעמוד הספר. עם זאת, המלצה שלו על הספר שלה אינה המלצה שלה על העבודה שלו. הוצאה לאור יכולה לקבל או להשתמש בהמלצה גם בלי היכרות אישית בין המעורבים. מהעמוד הזה לבדו אי אפשר להסיק שהיא לא אמרה את האמת. מה שאני כן יכול לתאר הוא חוסר הוודאות שנשארתי איתו, כאדם שחיפש עזרה.
האזהרה שקיבלה בהמשך משמעות מטרידה
היא ענתה שהיא לא מכירה אותו. ואז, באותו מייל, היא פירטה את התגובות השליליות שהמטופלים שלה דיווחו עליהן הכי הרבה, ושם, ליד אשווגנדה: חוקני קפה. צחקתי. עניתי לה “Coffee enema?? Don’t worry I won’t do that!” ואז, באחת הפגישות האחרונות שלי עם פיטר, הוא הציע בדיוק את זה. זה לא מוכיח שהיא הכירה אותו. זה כן מסביר למה מעולם לא שכחתי את זה.
המיילים שלי עם בייליסה, אוגוסט 2023
את החוויה שלי עם פיטר עצמו, כולל מה שבאמת עזר, אני מתאר בסיפור נפרד שלו.
הייתי מפוחד ולא הרגשתי טוב, והייתי צריך שמישהו יעזור לי לעשות סדר בעצות הסותרות. במקום זה הרגשתי לא פעם תקוע בין תוכנית שקשה לקבל עליה תשובות ברורות לבין אזהרות שגרמו כמעט לכל חלופה להיראות מסוכנת. זאת הסיבה שההתכתבות והסיפור עם פיטר סמית׳ חשובים לי: הם חלק ממה שעומד מאחורי ההתעקשות שלי על הסברים ברורים, יחס אישי ותמיכה שאפשר באמת להגיע אליה.
בייליסה ורוזלינד: כשהזהירות מתחילה להפוך לפחד
בפוסט מ-28 ביוני 2017, רוזלינד שיתפה מחדש הודעה ארוכה שיוחסה לבייליסה פרדריק. צילומי המסך ששמרתי כוללים אזהרות לגבי מגוון עצום של תוספים, תרופות וגישות אחרות. יש בהם גם הבחנות חשובות: אנשים מגיבים אחרת, יש מי שמדווחים על תועלת, מחלות אחרות וחסרים תזונתיים עשויים לדרוש טיפול, ואסור ללחוץ על אדם אחר לקחת משהו או להבטיח לו ריפוי. עם העקרונות האלה אני מסכים.
מה שמטריד אותי הוא המסר שסביבם. כשקושרים מגוון רחב כל כך של אפשרויות לסיפורים על משברים קשים, לצד אמירות כמו ״פלסטרים לא יעזרו״, קורא שכבר מפחד עלול להרגיש שכמעט כל ניסיון למצוא הקלה הוא טעות. כך המסרים האלה השפיעו עליי. אין לי התנגדות לדיווח על חוויות שליליות. הבעיה בעיניי היא המעבר מהדיווחים האלה לאווירה שבה עצם השאלה מה עשוי לעזור נתפסת כחוסר אחריות.
אני רוצה שיבדקו את הסיכונים, שיבדקו גם את התועלת האפשרית ושיסבירו מה עדיין לא ידוע. אני לא רוצה שיסגרו את השיחה באמצעות הרגעה, וגם לא באמצעות פחד. העובדה שמשהו עזר לי אינה מוכיחה שיעזור לכם; וגם דיווח של מישהו אחר על פגיעה לא קובע לבדו מה גרם לה או מה יקרה לכל אדם אחר.
זאת לא קריאה לקחת כל דבר. זאת קריאה לסקרנות, לבדיקה רצינית וליחס אישי. לאנשים בגמילה מגיעה יותר מבחירה בין מי שמוכר ניסים לבין מי שמזהיר כמעט מפני הכול.
קריאת הפוסט מ-2017 בהקשר המקורי
ההודעה של בייליסה שרוזלינד שיתפה, בשני צילומי מסך שחופפים בחלקם. מופיעות בהם גם האזהרות שאני מבקר וגם ההבחנות שציינתי למעלה.
הסרטון המאוחר יותר והשיחה שנסגרה
בייליסה חזרה לנושאים האלה בסרטון When Vulnerable People Are Given Unsafe Messages. הדגש הכללי שלו תסכל אותי: בעיניי, הוא עלול לחזק את אותה תחושת ייאוש סביב החיפוש אחר הקלה. עם זאת, לא יהיה מדויק לתאר את העמדה המפורשת שלה כ״שום דבר לא עוזר״. בסביבות 17:52 היא אומרת שיש גישות שעשויות לעזור מעט או לא מעט, ואחרות שלא יועילו או יחמירו תסמינים. היא גם מזהירה מפני התייחסות לתווית ״משפיע על GABA״, או ״לא משפיע על GABA״, כתשובה שמתאימה לכולם.
לפי החוויה שלי, פרסמתי תגובה ביקורתית ובהמשך גיליתי שהיא כבר אינה מופיעה. לאחר מכן נסגרה האפשרות להגיב לסרטון. ההודעה שהתגובות סגורות אינה מראה מה קרה לתגובה המסוימת שלי או מדוע. בהסבר הכתוב של בייליסה נאמר שאין לה זמן לטפל בתגובות, והיא מבהירה שאינה מבקשת מאנשים להתעלם מעובדות או להפסיק לפעול למען החלמתם. ההסבר שלה מופיע למטה.
ועדיין, נשארת מבחינתי בעיה: מסר ציבורי ממשיך להשפיע על אנשים גם אחרי שהאפשרות הציבורית לערער עליו נסגרת. רציתי דיון בשאלות שהעליתי, לא את המילה האחרונה. לכן אני מציג את התגובה שלי כאן.
ההבהרה בתיאור הסרטון ומצב התגובות
יוסף ויט-דורינג ו-TaperClinic
צפיתי בסרטונים של יוסף בזמן שהייתי בגמילה, והם הפחידו אותי עד מוות. ריאיון אחרי ריאיון עם הסיפורים הכי קשים שיש, כולל התאבדות בתוך משפחה, בלי שום אזהרה רצינית לפני. כשהקהל שלך הוא אנשים בגמילה, זו לא העלאת מודעות. זה לשפוך דלק על מדורה. אזהרת תוכן ברורה לפני כל ריאיון היא המינימום.
אנשים כל הזמן סיפרו לי שהוא לוקח הון, אז בדקתי, כמו כל מטופל. באוקטובר 2024 כתבתי ל-TaperClinic. התשובה הגיעה מ“קונסיירז׳ מטופלים”: העלויות “נעות בדרך כלל בין 30 ל-40 אלף לשנת טיפול”, והמחיר המדויק רק אחרי “שיחת היכרות” חינמית עם ד״ר יוסף.
כדי להגיע לכפתור ההרשמה היה צריך לשבת מול הוובינר שלו. אי אפשר היה לדלג ואי אפשר היה להריץ אחורה. הקלטתי את עצמי צופה בו וסקרתי אותו ב-1 בדצמבר 2024. הוא הבטיח פרוטוקול שיוריד אתכם מהתרופה “בלי תסמיני גמילה קשים כמו זאפים במוח, נדודי שינה, חרדה קשה”, ושזה עובד “גם אם אתם לוקחים כמה תרופות פסיכיאטריות, או אם אתם עליהן כבר עשורים”. אף אחד לא יכול להבטיח את זה. הוא לחץ: “הזמן דוחק… המקומות מתמלאים מהר”. לוח הזמנים שפתחתי מיד אחר כך היה מלא במקומות פנויים. ורק אחרי כמעט שעתיים הגיעו האותיות הקטנות: “אני לא יכול לעזור לכולם”, ומי שאין לו משפחה או חברים תומכים, התוכנית “לא מתאימה” לו. בדיוק האנשים שהכי צריכים עזרה. ההסתייגות הזאת צריכה להיות בהתחלה, לפני ההבטחות, לא בסוף.
הציטוטים מהוובינר מתורגמים מהקלטת המסך שלי. המילים שלו, התרגום והפיסוק שלי.
ה“מטופלים”
ואז הגיעו סיפורי ההצלחה: חמישה מטופלים, לכל אחד שם, גיל, מקצוע, היסטוריה תרופתית ותמונה. אמיליה, ג׳יימס, סמנתה, דייוויד וקליף. לפני הגמילה עבדתי בצילומי סטוק, ואלה נראו לי בדיוק כמו תמונות סטוק. אז בדקתי, והראיתי את התוצאות מול המצלמה. הן תמונות סטוק: ארבעה מחמשת הפרצופים נמכרים במאגרי תמונות סטוק, והחמישי שייך לביקורת לקוח באתר של מישהו אחר.
לא הייתה כוכבית. לא “התמונות להמחשה בלבד”. שמות, גילים, מקצועות וסיפורים רפואיים שנשמעים אמיתיים, על תמונות סטוק. אולי הסיפורים אמיתיים והפרצופים הוחלפו מטעמי פרטיות. אני לא יודע. אז תגידו את זה. כמו שזה הוצג, מישהו נואש כמו שהייתי אני היה מאמין שאלה המטופלים שלו. בעיניי זה שיווק מטעה, בתחום שבו אמון הוא הכול.
האתר השתנה מאז, כך שכל זה נוגע לגרסה שהקלטתי. כדי להיות הוגן: עמוד סיפורי ההצלחה הנוכחי שלהם שונה. 15 סרטוני הסיפורים שבו נראים כמו לקוחות אמיתיים שמדברים מול מצלמת רשת, עם קטעי סטוק כלליים ביניהם, וכשהרצתי את התמונות הממוזערות שלהם בחיפוש תמונות הפוך ב-20 בספטמבר 2026, אף אחד מהאנשים לא הופיע באתרי תמונות סטוק. בבדיקה מ-12 בספטמבר 2026, עמוד ההצטרפות של TaperClinic מציג תוכנית שנתית ב-32,000 דולר אמריקאי מראש, או 36,000 דולר במסלול תשלומים.
ואז בדקתי את הקשרים שלו. יוסף יושב בוועדה הרפואית המייעצת של BIC. המנהלת הרפואית של BIC מופיעה בעמוד הצוות של הקליניקה שלו בתור “יועצת הפחתה” (Tapering Consultant). ורשימת הספקים של BIC עצמה מציגה את הקליניקה שלו עשר פעמים. הפרטים, עם צילומי מסך ותאריכים, בפרק של BIC.
מארק הורוביץ והנחיות מודסלי
מכל האנשים בסיפור הזה, ממארק ציפיתי הכי הרבה. הוא שותף לכתיבת הנחיות מודסלי להפחתת תרופות. יש לו ניסיון אישי. אנשים מצטטים אותו בפני הרופאים שלהם. ביוני 2023, כמעט בלי שינה, כתבתי לו שאלה אחת: איך עוברים את הסוף של ההפחתה, כשהחיתוכים נעשים קטנים עד בלתי אפשריים?
כל הכבוד על דבר אחד: הוא ענה למחרת, יותר ממה שרובם עשו. אבל התשובה שלו לזר חולה ומובטל הייתה הצעה ל“ייעוץ אקדמי” בתשלום: 250 דולר ל-50 דקות. כתבתי לו שאין לי כסף לזה, שאני בונה כלי חינמי לכולם, ושכל מה שאני צריך זו תשובה אחת.
כששלחתי לו את הגיליון החינמי שלי, הוא כתב שההפחתות שלי “לא היפרבוליות, הן אקספוננציאליות”, ושכדי לעשות את זה כמו שצריך צריך הדמיה גרעינית של המוח. באותו מייל הוא הודה ששיטת האחוזים היא “רגרסיה אינסופית שלא נגמרת לעולם” ושכללי האצבע “לא הגיוניים בסוף ההפחתה”. הסוף של ההפחתה היה הדבר היחיד ששאלתי עליו.
וזה מה שהופך את זה לגרוע יותר. בריאיון שלו ל-Benzo Warriors, זה ששלח אותי אליו, הוא תיאר את ההמלצה הבריטית (NICE) להוריד 5 עד 10 אחוזים מהמינון האחרון כדפוס שמקרב את ההיפרבולה, והשמעתי את הקטע הזה בסרטון העדכונים שלי. באוקטובר 2023 הוא שלח לי פרק מהספר שלו. שם, כמו שאני מראה באותו סרטון, שיטת 10 האחוזים מהמינון האחרון שבה משתמשות קבוצות הגמילה מתוארת כקירוב קרוב ללוחות ההיפרבוליים שלו, ובין הגישות המועילות ביותר. כלומר, בפומבי ובספר שלו, השיטה שבה השתמשתי היא קירוב קרוב לשיטה שלו. בפרטי, מולי, היא “לא היפרבולית”, ולתקן את הסוף שלה ידרוש הדמיה גרעינית של המוח. כדי להיות הוגן כלפיו: במייל מאוחר יותר הוא גם כתב שהפחתה אקספוננציאלית “עובדת כל כך טוב” לאורך רוב ההפחתה. הסוף היה בדיוק החלק ששאלתי עליו.
ואז המשפט שקראתי מאה פעם. שאלתי מתי הספר יוצא. הוא הציע שאם אשכנע “כמה מהאנשים המבוססים יותר” לקנות עותק, ההוצאה “אולי תיטיב” איתי. סיפרתי לו שאני חולה מכדי לעבוד. כשכתבתי שזה אכזרי, הוא ענה שהוא “לא מודאג מהרווחים” שלו ושהוא רוצה שהספר יגיע לשולחנות של הרופאים. אני מאמין שהמטרה טובה. אבל לא הייתי צריך תוכנית שיווק. הייתי צריך מספר אחד.
בנובמבר 2023 שאלתי עוד פעמיים. ארבעה ימים אחרי: “אני לא בטוח מה אתה מחפש”. באותו מייל הוא הזהיר אותי מה-CBD שבסוף עזר לי לרדת מהתרופה. מאוחר יותר, בוובינר פומבי, הוא אמר שהוא לא יכול לומר שהוא מכיר היטב את המוצרים האלה. הספר שלו עדיין מסווג CBD כלא נבון במיוחד בזמן גמילה. שאלתי אותו למה CBD “לא עסקה טובה”. הוא אף פעם לא ענה.
בדצמבר 2024, כבר בלי התרופה ובמצב טוב, כתבתי לו שמצאתי טעויות בספר שלו ושאלתי אם אוכל להתייחס למיילים הישנים שלנו בסקירה. “אשמח לשמוע על כל טעות,” הוא כתב. כששאלתי על המיילים: “אני מעדיף ששיחה פרטית לא תשודר בפומבי, תודה.” אני לא מקבל שתשובות של איש מקצוע לשאלות מקצועיות על ההנחיות שהוא עצמו פרסם הן פרטיות, ואמרתי לו את זה. שלחתי לו את הסקירה שלי. הוא אף פעם לא הגיב עליה.
והטבלאות. כשההנחיות סוף-סוף יצאו, הזנב של ההפחתה נבנה סביב גדלי הכדורים והנוזלים שבמקרה קיימים בשוק, לא סביב הדיוק שהסוף של ההפחתה דורש. לדעתי, חלוקה נוחה של כדורים מנצחת הפחתה עקבית. הסקירה המלאה שלי על הנחיות מודסלי מראה את זה שלב אחרי שלב. הסבל שלכם אינו שגיאת עיגול שאפשר להשלים איתה.
המעגל
מארק הוא לא רק אקדמאי. לפי ההצהרה שלו עצמו במאמר מ-2026, הוא “שותף-מייסד ויועץ של Outro Health”, שלפי לשון המאמר “עוזרת למטופלים להפסיק בבטחה נוגדי דיכאון שכבר אין בהם צורך”, והוא מקבל תמלוגים מהנחיות מודסלי. BIC כתבו לי שהם “התייעצו איתם על הפרק על בנזודיאזפינים” בספר הזה ושהם “תומכים לחלוטין” בו. רשימת הספקים של BIC כוללת אותו (“ייעוץ אקדמי בלבד. לא רשום כרופא בארצות הברית”). וביוני 2026 הוא פרסם מאמר על בנזודיאזפינים יחד עם המנהלת הרפואית של BIC, המייסדת-השותפה של BIC ויוסף ויט-דורינג. הפרטים, עם צילומי מסך של שני המאמרים, בפרק של BIC. אותו מעגל קטן, כל פעם.
כל ההתכתבות, יוני 2023 – דצמבר 2024 (27 מיילים)
על המיילים האלה. המיילים שלי מופיעים כאן במלואם. התשובות של מארק מצוטטות רק בחלקן, בגלל זכויות יוצרים — מספיק כדי להראות מה הוא אמר — עם “…” איפה שקוצר הטקסט.
I have seen your interview with BWC and was recommended to contact you but I have sent the information through your website's feedback form and not sure it got through (it sort of 'resetted itself' and I did get a message but I didn't get any email confirmation). Please let me know if your received it.
Cheers
Guy Rotenberg
Yes that might be good for me. Please send me details.
Cheers
Guy
… this is mostly aimed at Americans, you can pay AUD250 through here … [PayPal link] …
I have created a spreadsheet that anyone can use to easily put in his benzo/ssri and gives him a schedule. I have already published it for comments by admins and forum managers in different benzo forums/groups.
The only question I have and that's remaining to be answered by admins on most benzo groups including the one that interviewed your is how to deal with the long 'tail' at the end. With my example (attached), you can see that the first year is 76%, then the second is up to 94%, then the third year (!) is just for 4% until the jump dose which is 0.025mg as far as I know for K. This is not just for me, but potentially helpful for a lot of people. I am in fact including that interview you gave to Benzo warriors and other references by ashton herself and other sources of information as to why I created a hyperbolic taper. Unfortunately David from Beating Benzo, or rather his ego, and unlike the rest of the groups and benzobuddies admins who were thrilled by this, was not impressed with me contesting some of his linear tapers he gave to people, or talking about tapering in his group, and kicked me out and banned me when I dared to ask people to let me know how much their pills weigh to create a comprehensive template library for different brands and benzos etc for this spreadsheet. I am doing all of this for free.. and I don't have the means to pay $250AUD at the moment as you can imagine I don't work due to my condition. All I need is help with that last step, it's literally one question with one answer. I assume it would be to change the daily/biweekly/4 weeks cut to be higher toward the end, but I wonder if you have from your research some idea of how much is good.
Hyperbolic Benzo/SSRI taper plan (daily microtaper, 14/28 days 5% cut and hold, 14/28 days 10% cut and hold, dry or liquid taper) Version 1
Cheers
Guy
I had to google the difference I admit I don't remember much from uni math anymore :) There is a 'jump dose' to each benzo so it does have a 'stop point' and won't go to inifinity. But it just means that it takes 1 year to get to that jump dose from around 93% of the original dose. Would a safe 'quick fix' would be to just accelerate the reduction % as time goes on? what would you think a good acceleration regiment would be?
Hyperbolic tapering Benzos/SSRI safely using my taper spreadsheet on goo...
I wonder if you know when those guidelines will come around? let me know if there are any news. Would like to update my spreadsheet. A lot of people use it.
Cheers
Guy
You don't own the 'rights' to hyperbolic tapering - I made the spreadsheet months before I saw your video, for my own use, and then made if public after I realised they give people in 'beating benzos' facebook group also 'linear' tapers (the water microtaper) and people 'get worse' at the end which was like 'duh!' but david said it was because of people finding it hard to calculate daily. So I shared it. It was common knowledge in 'Beating Benzo' group to always taper a % off the previous dose in 'cut and hold' and that's the way I am supposed to do that also according to my functional medicine practitioner. It's also partially how Ashton's taper is, just more crude. I included your video in my video because your interview (which is free on youtube) explains it well, not because it's new knowledge on how to taper. You just proved why it works better. The only thing I don't understand is how I can taper 5% a month without it taking 6 years to get to the jump dose - that's the only question I have - please don't be cruel and just share. I am sure it won't take away from your profits.
… Exponential tapering and hyperbolic tapering are very similar for large portions of tapering trajectories … exponential tapering never ends …
… The dose regimens I outline will not fit onto your spreadsheet if they are built around exponential reductions - as mine are based on receptor occupancy. …
Please forgive me if I was blunt or angry in my last email.. i am just feeling 'trapped' and scared. Not to mention my family is from israel, and while living here, my situation is making my mother sick herself and with everything that happens in israel it affects us too. I am actually relieved I stopped the taper, even though I felt I am wasting time.
This is why it is so chaotic for me.. - I am tapering Klonopin. I am now at 1.01mg, started 5-6 months ago from 2mg with a lot of starts and stops. I take it once a day at around 8:15pm. I know it's usually better to take twice a day but I don't know how to divide the dose without falling into another 'wave'. I am also afraid to 'move' to diazepam as I'll be completely at the mercy of my doctor, and right now I have a lot of Klonopin 2mg pills saved (I use the 0.5 ones though to be more accurate with the microscale) in case he can't prescribe me, although it's tiny pills and makes it hard to taper. I also don't know if my body will 'like' diazepam. I am scared of any changes to be honest.
I only took it for 28 days, when starting Paxil and having really bad side effects from it (crying, drowsy, major depression) by a doctor who fell asleep 4 times in front of my eyes (after they wouldn't let me see a psychaitrist in the GCU hospital after waiting 5 hours) who said 'worst case we'll taper you' when I asked him what will happen if I take it more than a week or two. Then was told that I can go from 2-2.5mg I was taking twice a day to 1mg once a day by a psychaitrist. I started having literral 'waking' night terrors/nightmares - waking up to paranoid abstract waking nightmares after an hour of sleep, then having 'closed eyes hallucinations' when trying to go back to sleep and hypnic jerks, or delusions about my body etc everytime I closed my eyes. After 6 days I went to RBWH and only after waiting again for long hours and being told again I 'don't have a problem' they told me to go back to 2mg and stabilise on both that and paxil. I had 3 weeks of agrophobia crying and anxiety and slowly started to get better. after 5 weeks of feeling good, I started tapering at %1 exponential a day. I was ok until anxiety from remortgaging my house drama got the better of me and the insomnia was back and a few days later - the horrible waking dreams. I then stopped and stabilized again, this time taking agmatine and it helped me a lot with pins and needles and I started to sleep again although only 4-5 hours. Then started taking more supplements that helped (glycine, magnesium glycinate, taurine and theanine). It's very scary to take anything as all the groups always say 'no supplements they can cause issues' and on the other hand they do seem to help.
Then tapered at 0.4% a day (around 10% a month) and after 8 weeks I had a cold for a week, drank a lot of cucumber juice and celery and I think I 'detoxed' myself which caused another setback with the same symptoms. This time I started working with Peter Smith from London who prescribed me lots of other supplements... I continued to taper at 0.3% and had a setback again (2 weeks after starting, although the supplements really helped, I still take them). I stopped for a week of Insomnia (the paranoid nightmares only happened 1-2 days thank god) and then got my sleep back, but now 7 weeks into this hold with still daytime anxiety, although have good reasons to be anxious given the financial and psychological and life altering concequences, the doctors who won't prescribe or don't even understand how to taper (including AODS and rehabs in the Gold Coast) and the 'big brother' of Australia who can tell my dr at any time he no longer is allowed to prescribe me. which is why I saved a lot of 2mg klonopin pills in case that happens. 3 weeks ago also started taking CBD (building up slowly). The last 4 days I think it actually helps me. I have an appointment with [the CBD doctor] (from [his clinic]) in a week's time who is a sleep specialist and use CBD/THC to wean people of benzos, hoping his knowledge will help me as well.
When the book comes out, I promise to buy a copy! if they'll sell it in Australia. And I'll buy one more for my GP and AODS. There is only one body here in Victoria that does somehow proper tapering called Reconnexion (10% every 2-3 weeks) and actually gives coaches to patients but that coach help is only in Victoria unfortunately.
Cheers
Guy
Can you please send me some info about the Klonopin?
Cheers
Guy
Sorry not trying to nag.. but please reply to me if you can help.
Cheers
Guy
[The CBD doctor] sounds like he is going to switch you from a benzo to CBD - not sure if that is such a good deal to take.
What I wanted was the 'end of the taper' bit - where it would go on for years if i keep the exponential tapering schedule happening (before the jump dose), but you said it would take a year if I go faster toward the end, and that you can send me the klonopin tapering schedule so I can do it the way you recommend.
I stopped the taper to try the cbd/thc and I sleep now without the lots and lots of supplements for sleep (except I take mag glycinate/taurine/glycine before bed) but the morning anxiety/cortisol rush is delayed but still really hard. I feel it in my chest and legs. not sure the CBD by itself helps but [the CBD doctor] says he weaned a lot of patients of his (he was prescribing benzos) and moved them to CBD/THC and that its really hard without a replacement drug and thats what the CBD/THC is. But he thinks of doing it quite rapidly (build in a month, then take HALF the klonopin for a month and updose the cbd/thc, then off completely and updose the CBD/THC again, then slowly reduce the replacement). I don't want to go that fast, so I'll try 10% cut first. Why do you think it's not a good deal?
I have now finished my taper. I am around 14 weeks after sessation and doing amazingly well.
I have purchased and read your book. I am planning on doing a video about this, and have a lot of things that I find really great but also a lot of things that I think raise questions, and also what I think are some errors and contradictions. My questions are:
1. I would be pleased to include some of our previous conversations here, as they are relevant, for example the CBD oil etc. I am sure you are open to debate about this.2. I would like to use for example pages from the book in the video - specifically a few taper plans where I think there are errors? I will be glad for you to answer those things in response of course once the video is out. I will not publish more than around 10 pages, which are relevant to the review, and I believe most of this is already available online in your many webinars and your online videos already.
Please let me know as soon as possible, so that I can publish the video.
Cheers
Guy
The publisher owns the rights to the book now not me - I know they don't like their copyright being violated but I am not sure if they would pursue you … perhaps not. …
I have asked them 'officially' through their channels but I can also use the benzo warriors interview as it covers similar things. Are you happy for me to discuss conversations we had here before?
Cheers
Guy
Awaiting your reply.
I personally don't see your response as a practitioner to my questions as private as these were professional questions and answers, but I took a path of caution anyway and since I have waited a week for this response I have already made the video but omitted the actual content and just described in general that I have known about your work and contacted you in the past when I was in severe withdrawal and that we chatted about these subjects (exponential vs hyperbolic) and that I never got a response from you in regard to why you commented to me that switching to CBD is a not a wise idea. This is public interest and related directly to the topics I bring up.
In any case I don't consider this or future correspondance with you as private. I have published my video, you are welcome to respond to it.
https://www.youtube.com/watch?v=dw8D5Y8emKU
Cheers
Guy
Maudsley Deprescribing Guidelines for Benzodiazepines, Antidepressants, ...
ארגון BIC: למה התשובה הזאת נשארה איתי
ההתכתבות שלי עם BIC, הקואליציה למידע על בנזודיאזפינים, לא הסתכמה באימייל שלא נענה. בדצמבר 2024 שלחתי להם את סקירת הווידאו שלי על הנחיות מודסלי וביקשתי שיורידו מהאתר שלהם את דוגמת ההפחתה הלינארית במים: כמוסה ב-300 מ״ל מים, להוריד 1 מ״ל ביום. זו בדיוק השיטה שדיוויד נתן לי. התשובה שלהם: לאף אחד לא יהיה זמן לצפות בסרטון שלי; אין ראיות לתוספים; דעה של אדם אחד לא משנה את אלפי המיילים על נזק שהם מקבלים; הם “תומכים לחלוטין” בהנחיות מודסלי, ואפילו “התייעצו איתם” על הפרק על בנזודיאזפינים. כלומר, הם הגנו על ספר שהתייעצו איתם עליו. והחלק שאף אחד לא מזכיר: הם הסכימו שהדוגמה לא ברורה והורידו את הכמות המדויקת מהאתר שלהם. הביקורת שלי שינתה את העמוד שלהם.
המיילים שלי עם BIC, דצמבר 2024 – ינואר 2025
גם אני הגבתי בחריפות: כתבתי שהתשובה גסת רוח ושאכין עליה סרטון. ראוי שגם זה יופיע כאן. בהודעה שבאה אחר כך נאמר שהציפיות שלי לזמן ולתשומת הלב שלהם אינן תואמות את הידע והניסיון שלי, והשיחה הסתיימה.
אני מבין שלארגון מתנדבים יש מגבלות. לא מגיעה לי תשומת לב ללא גבול. מה שכאב היה המעבר מחוסר הסכמה עם הטיעונים שלי לשיפוט בשאלה אם הידע והניסיון שלי מצדיקים בכלל שיחה. זה הרגיש מוכר באופן לא נעים. ארגון יכול לעשות עבודה ציבורית חשובה, ובכל זאת לא לתת מענה ראוי לאדם שמאתגר אותו.
החלק האחרון בתשובה הקודמת של BIC
מי מנהל את BIC, ולאן BIC שולח אתכם
אחרי ש-BIC כתבו לי ש“הציפיות שלך מהזמן ומתשומת הלב שלנו אינן פרופורציונליות לידע ולניסיון שלך”, בדקתי מי מנהל את הארגון. כשכתבתי להם, לא ידעתי שום דבר ממה שמופיע כאן. גיליתי את זה אחר כך, ובכנות, הרגשתי טיפש. כל מה שמופיע למטה מבוסס על רשומות ציבוריות, ואני מציג כל אחת מהן עם התאריך שבו היא הופיעה ברשת.
האנשים
BIC הוא ארגון צדקה אמריקאי, 501(c)(3), ודוח המס שלו פומבי. לפי הדוח האחרון, שהוגש ב-13 בדצמבר 2025, ניקול למברסון היא “המנהלת הרפואית ונושאת משרה” (Medical Director and Officer) של BIC. BIC לא שילם דבר לנושאי המשרה שלו, כולל לניקול.
עכשיו לציר הזמן. ב-31 בדצמבר 2023 האתר של BIC מנה את ניקול, יוסף ויט-דורינג וכריס פייג׳ בוועדה הרפואית המייעצת שלו. ב-24 בפברואר 2024 היה ל-TaperClinic, הקליניקה של יוסף, עמוד בשם “המאמנת ניקול למברסון”, ועמוד גם לכריס פייג׳. עד 20 באפריל 2024 ניקול כבר הפכה למנהלת הרפואית של BIC והצטרפה לדירקטוריון שלו.
מאז שום דבר לא השתנה. ב-20 בספטמבר 2026, עמוד הצוות של TaperClinic עצמה מציג את יוסף כ“מנכ״ל ומנהל רפואי”, את ניקול כ“יועצת הפחתה” ואת כריס כ“מומחה לתמיכה בגמילה”. זו הקליניקה שהציעה לי מחיר של 30,000–40,000 דולר אמריקאי לשנת טיפול.
והיא לא רק שם בעמוד צוות. בעמוד סיפורי ההצלחה של TaperClinic (Client Success) יש סרטון בשם “When Healing Happens”, שבו, לפי העמוד, “הצוות שלנו מתבונן בכמה מהרגעים החזקים ומעוררי ההשראה ביותר שחלקנו עם לקוחות”. ניקול מופיעה בו, עם הכיתוב “Nicole Lamberson, Taper Consultant”. מיד אחרי שהיא אומרת למצלמה שראתה “אינספור אנשים עוברים גמילה מאז 2010”, היא אומרת: “you just have to have faith and blindly trust that those of us who’ve walked this path ahead of you are telling the truth and that healing is inevitable.” (פשוט צריך להאמין, ולסמוך באופן עיוור על כך שאלה מאיתנו שהלכו בדרך הזאת לפניכם אומרים את האמת ושההחלמה בלתי נמנעת). אני מבין את הכוונה הטובה מאחורי זה. אבל לדעתי אסור לבקש מאף אחד בגמילה לסמוך על מישהו באופן עיוור. לא עליה, לא על TaperClinic, וגם לא עליי.
הרשימה
BIC מחזיק רשימה של “ספקים משתפי פעולה” למי שמחפש עזרה. ב-20 בספטמבר 2026 הקליניקה של יוסף הופיעה בה עשר פעמים, תחת עשר מדינות שונות, ובכל פעם עם ההערה שהוא חבר בוועדה הרפואית המייעצת של BIC. ניקול הופיעה בה 51 פעמים, עבור “אימון הפחתה וייעוץ אקדמי”, עם ההערה שהיא המנהלת הרפואית של BIC עצמו. גם כריס הופיע בה, כחבר בוועדה הרפואית המייעצת של BIC. כדי להיות הוגן: הרשימה כן מציינת את התפקידים האלה ב-BIC. מה שהיא לא אומרת, בשום מקום, זה שניקול וכריס הם חלק מהצוות של הקליניקה של יוסף. ובאותו עמוד כתוב ש-BIC “is not affiliated with nor does it sponsor these providers”, כלומר שאין לו קשר לספקים האלה ושהוא לא נותן להם חסות.
ברשומה של ניקול כתוב גם שהיא “Not licensed as a physician assistant or other medical professional in the U.S. or elsewhere.”, כלומר שאין לה רישיון כעוזרת רופא או כאשת מקצוע רפואית אחרת, בארה״ב או בכל מקום אחר. התואר “מנהלת רפואית” הוא שלהם, לא שלי.
המאמרים
ב-9 ביוני 2026 ניקול, המייסדת-השותפה של BIC ג׳ניס קרל ויוסף פרסמו מאמר על הפחתה של בנזודיאזפינים, יחד עם מארק הורוביץ ואחרים. שלושתם מציינים את BIC כשיוך שלהם, לא את TaperClinic. הצהרת ניגוד העניינים מפרטת את התמלוגים של מארק ותפקיד במערכת כתב העת, ומסתיימת כך: “All other authors declare no conflicts of interest.”, כלומר לכל שאר המחברים אין ניגוד עניינים.
תשעה ימים אחר כך, מאמר שני, של מארק, ניקול, אנדרס סורנסן ואחרים, הצהיר שמארק “is a co-founder and consultant to Outro Health”, שירות הפחתה, שהוא מקבל תמלוגים מהנחיות מודסלי, ושאנדרס מקבל תמלוגים מהספר שלו Crossing Zero. השיוכים והצהרות ניגוד העניינים בשני המאמרים לא מזכירים את TaperClinic.
מה אני לומד מזה
אני לא עורך דין, ואני לא מאשים אף אחד בהפרת חוק. לא מצאתי שום תיעוד של כסף שעבר בין BIC ל-TaperClinic, ודוח המס של BIC מראה שהוא לא שילם דבר לנושאי המשרה שלו, ולא נתן להם הלוואות ולא קיבל מהם. להתנדב בארגון צדקה ובמקביל להיות חלק מקליניקה זה לא בלתי חוקי, וכתבי העת משאירים למחברים להחליט מה להצהיר.
אבל לדעתי, שני מחברים של מאמר על איך להפחית תרופות, שהם חלק מהצוות של קליניקה שגובה עשרות אלפי דולרים בשנה על הפחתה, צריכים להגיד את זה. וארגון צדקה שהמנהלת הרפואית שלו היא חלק מהצוות של קליניקה שהוא מציג עשר פעמים ברשימה שלו, צריך לכתוב את זה ברשימה, במקום להגיד לקוראים שאין לו קשר לספקים שבה. אנשים שבוחרים למי להפקיד את ההפחתה שלהם ראויים לדעת. בעיניי זה אותו מעגל קטן, כל פעם: הספר ש-BIC “התייעצו” עליו, הקליניקות, הארגון, המאמרים, והאנשים שאמרו לי שאין להם זמן לצפות בסרטון שלי.
למה אני חושב ש-BIC היו כל כך עוינים כלפיי
תסתכלו על התאריכים. ב-1 בדצמבר 2024 פרסמתי ביוטיוב את הסקירה שלי על האתר של TaperClinic, כולל “המטופלים” מתמונות הסטוק. בסביבות 20 בדצמבר פרסמתי את הסקירה שלי על הנחיות מודסלי, וב-21 בדצמבר שלחתי אותה ל-BIC. ב-9 בינואר 2025 BIC ענו ש“לא סביר שלמישהו יהיה זמן לצפות בסרטון המלא”, ש“דעה של אדם אחד לא משנה את אלפי המיילים על נזק שאנחנו מקבלים”, ושהם “תומכים לחלוטין” בהנחיות ו“אפילו התייעצו איתנו על הפרק על בנזודיאזפינים”. באותו ערב הגיע המייל האחרון: “אל תיצור איתנו קשר שוב.”
אני לא יכול לדעת אם מישהו ב-BIC ראה את הסקירה שלי על TaperClinic, או מה נאמר ביניהם. אבל אם כן, אז בתוך חודש אחד זר מתח ביקורת על הקליניקה שהמנהלת הרפואית שלהם היא חלק ממנה ושחבר הוועדה המייעצת שלהם מנהל, ואחר כך על הספר שהתייעצו איתם עליו. זה היה מסביר הרבה לגבי הטון שקיבלתי. זו התיאוריה שלי, לא משהו שאני יכול להוכיח.
הניסיון להגיע למישהו אחר
אחרי ההתכתבות עם לוגן, שהטון שלו נשמע לי גס רוח, ניסיתי לפנות לאנשים נוספים שהופיעו באתר BIC. רציתי שמישהו אחר ישמע את השאלות שלי ויבדוק מה קרה. ניסיתי ליצור קשר גם עם סטיבן לה-קורט, JD. אני זוכר שמצאתי כתובת אימייל שלו, אם כי איני זוכר עוד איך הגעתי אליה. לא קיבלתי תשובה.
פניתי לכריס פייג׳ דרך Facebook. (רק אחר כך גיליתי שכריס הוא חלק מהקליניקה של יוסף לפחות מפברואר 2024.) ההודעה הראשונה שלי הייתה ידידותית, והוא אכן השיב בתחילה: ״איך אפשר לעזור?״ לאחר מכן הסברתי את המחלוקת שלי עם BIC ושיתפתי את הביקורת ואת ההתכתבות. לפי החוויה שלי, אחרי חילופי הדברים הוא חסם אותי. נפגעתי ופניתי אליו דרך העמוד המקצועי שלו, שם שאלתי בחריפות אם מדובר בקליקה או באנשים שבאמת רוצים לקדם החלמה. לא קיבלתי שם תשובה עניינית. צילומי המסך מראים את התשובה הראשונית, את מה ששלחתי ואת התלונה המאוחרת שלי; הם אינם מוכיחים בפני עצמם מדוע איבדתי את הגישה. אני כולל גם את ההודעה החריפה שלי, כי בלעדיה התמונה לא תהיה מלאה.
חלק מהתסכול היה הקושי למצוא דרך ישירה להגיע לאנשים שרציתי לדבר איתם, בלי לחזור לאותה תיבת דואר של הארגון. אין פירוש הדבר שלאף אחד מהם אין פרטי קשר מקצועיים פומביים: הפרופיל של כריס באתר BIC, למשל, מקשר לאתר הקליניקה שלו. אני מתאר את הקושי שלי להגיע לשיחה, ולא טוען שאנשים חייבים לפרסם את האימייל האישי או את מספר הטלפון שלהם.
אפילו בעמוד של ג׳ניס קרל, ממייסדות BIC, לא הופיעה תמונת פרופיל כשבדקתי. זה הוסיף לתחושת הריחוק שלי, אבל היעדר תמונה אינו ראיה למשהו פסול, ואיני יודע מה הסיבות שלה. מה שחשוב לי יותר הוא אם יש דרך מעשית להעלות חשש ולקבל הקשבה.
אנשים שאי אפשר להגיע אליהם מדאיגים אותי. לארגון שמייצג אנשים צריכה להיות דלת שאפשר באמת לדפוק עליה.
ההודעות שלי לכריס פייג׳ והפנייה לעמוד המקצועי שלו
שבעה צילומי מסך מקוריים, ללא שינוי. תחילה מופיעה השיחה בפרופיל האישי, ואחריה השיחה הנפרדת בעמוד המקצועי. הם מתעדים את מה שנאמר, כולל הביקורת שלי, ואינם הוראות לשימוש בתרופות או הוכחה למניעים של מישהו.
אנדרס סורנסן והספר Crossing Zero
בסקירה שלי על Crossing Zero מאת אנדרס סורנסן אני מסביר גם מה אני מעריך בספר וגם אילו שאלות דורשות בעיניי תשובה. בחילופי הדברים הפומביים ששמרתי, הוא הגיב לביקורת שלי במילים שמשמעותן ״אתה ממש נהנה להרוס אווירה טובה, גיא״, ובהזדמנות אחרת, כשביקשתי תגובה: ״תמיד שם כדי להרוס את החגיגה״. התגובות האלה נראו לי ילדותיות, ולמען האמת, מזעזעות. זו דעתי על הדברים שנכתבו, לא אבחון של האדם שכתב אותם.
ההתכתבות השנייה הייתה תחת פוסט שחגג הכרה בקורס לצורך לימודי המשך לרופאים בארצות הברית. הבהרתי שאני מבין שזה פוסט חגיגי. אבל אם חומר משמש להכשרת אנשי מקצוע, שאלות על הבטיחות שלו לא הופכות לבלתי ראויות רק משום שהן מפריעות לברכות. אווירה טובה זה נחמד. תשובה עניינית עדיפה.
וזה לא נגמר שם. כששיתפתי את המאמרים שלי בקבוצת גמילה ביוני 2026, כל התרומה של אנדרס מתחת לפוסט שלי הייתה אימוג׳י אחד: 😅. בלי שאלה. בלי תשובה. אף נקודה לא קיבלה התייחסות. תחליטו בעצמכם מה לחשוב על זה. אני יודע מה אני חושב.
הוא לא רק לעג. בהתכתבות האחרת הוא הסביר שהוא מתאר הוספה של מינון קטן של פלואוקסטין כדי לעזור לחלק מהאנשים בשלב האחרון של הגמילה, ציין שהמהלך דורש מומחיות ומעקב צמוד, והציע עזרה נוספת. וגם אני תיקנתי את עצמי בפומבי: תיארתי בטעות את הספר כאילו הוא ממליץ על מעבר רב-שלבי מ-SSRI ל-SNRI ואז לפרוזק, וחזרתי בי מהתיאור הזה. מה שהוא תיאר הוא הוספת פלואוקסטין לצד נוגד הדיכאון הקיים, ואז הפחתה של התרופה המקורית.
התיקון הזה לא מרכך את מה שאני חושב על העצה עצמה, ואני עומד מאחורי כל מילה בסקירה שלי. “מינון קטן” אף פעם לא הופך למספר שאפשר לעשות איתו משהו. הוספה של תרופה סרוטונרגית שנייה על גבי הראשונה היא בדיוק המצב שבו הסיכון לתסמונת סרוטונין עולה, ותסמונת סרוטונין עלולה להיות מסכנת חיים. המשפט שבספר עצמו, שלפיו תסמונת סרוטונין “חולפת בדרך כלל תוך כמה ימים מהפסקת התרופה”, הוא לדעתי שגוי בצורה מסוכנת דווקא לגבי פלואוקסטין: המטבוליט הפעיל שלו, נורפלואוקסטין, נשאר בגוף שבוע עד שבועיים אחרי המנה האחרונה. אם משהו משתבש, אי אפשר פשוט להפסיק ולחכות יום-יומיים.
התשובה שלו הדגישה את איש המקצוע שמבצע את המהלך. התשובה שלי היא שההנחיות הכתובות הן מה שמגיע לאנשים בפועל, והקורא שמדאיג אותי הוא זה שהרופא שלו מעולם לא שמע על שום דבר מזה. ומכיוון שהמומחיות היא ההגנה שמוצעת כאן, כדאי לדעת שאנדרס הוא פסיכולוג קליני עם דוקטורט, לא רופא. גם הסקירה השיטתית שלו עצמו מודה שמחקרי התפוסה שמאחורי העקומות האלה לא נעשו על אנשים שהיו על נוגדי דיכאון במשך שנים, שהם בדיוק האנשים שעליהם משתמשים בעקומות. לדעתי השילוב הזה מסוכן. צילומי המסך האלה הם קטעים משתי התכתבויות, ולא הוכחה לכך שמעולם לא ענה על שאלה במקום אחר.
התשובה העניינית של אנדרס והתיקון שלי
גם ההתכתבות הנפרדת הזאת חשובה: אנדרס מסביר את עמדתו ואת הצורך במומחיות ובמעקב; אני מתקן את התיאור הקודם שלי ואז מפרט את הביקורת שעדיין עומדת בעינה. צילום המסך מתעד דיון, ולא הנחיות לנטילת תרופות.
אחת השאלות בסקירה שלי נוגעת לסיכונים במעבר בין תרופות, כולל תסמונת סרוטונין. לא אציג מעבר כזה כקיצור דרך מתוחכם ולא אתייחס לאינטראקציות כהערת שוליים. שירות הרוקחות המומחית של NHS מסביר ששימוש בנוגדי דיכאון במקביל או בזה אחר זה עלול להעלות את הסיכון לתסמונת סרוטונין. האזהרה הכללית הזאת אינה מוכיחה לבדה שתוכנית של מחבר מסוים אינה בטוחה; היא כן מסבירה מדוע הפרטים והמעקב הקליני חשובים.
ברברה קונולי ו-Benzo Warriors (BWC)
Benzo Warriors הייתה אחד המקומות הטובים בשבילי ב-2023, ואני רוצה להגיד את זה קודם, כי זה נכון. כש-Beating Benzos זרקו אותי בגלל הגיליון שלי, ברברה, המנהלת הראשית של הקבוצה, כתבה לי שיהיה לי “בית בטוח ב-BWC”. היא הצמידה את הגיליון שלי כפוסט מומלץ. היא אמרה לי שהצוות חושב שהוא מצוין.
להגיע לשם לקח כמעט חודש של “בדיקת צוות”. מנהלת אחת רצתה שאבנה לה את ההפחתה שלה לפני שתאשר את הפוסט שלי. וככה ברברה הסבירה למה צריך להיזהר עם הכלי שלי:
גן ילדים או חינוך מיוחד. ככה היא תיארה את האנשים בקבוצה שלה, אנשים בגמילה שמסוגלים להרבה יותר ממה שהיא נותנת להם קרדיט.
בספטמבר 2024 היא הציעה לי להיות מנהל בקבוצה. הסכמתי. תוך יום ראיתי מה העבודה באמת: עמודים של כללים, ותור של פוסטים שמחכים לאישור, רבים מהם נדחים. ואז הגיעה ההרצאה בצ׳אט של המנהלים. ביליתי שעה בשיחה קולית עם חבר קבוצה שהיה צריך עזרה. זה היה הפשע.
צ׳אט הצוות של BWC, 28 בספטמבר 2024
מתוך הנחיות המנהלים של BWC שברברה שלחה לי, 27 בספטמבר 2024
לדבר בפרטי עם מישהו שמתפרק בשלוש לפנות בוקר זה בדיוק מה שהציל אותי. כל שבוע אני מדבר עם אנשים בגמילה, לפעמים שעתיים בזמן שהם בוכים. כלל שאומר למתנדב, לחבר קבוצה, לא להרים טלפון, מגן על הקבוצה, לא על האדם. ומי הם שיגידו לי עם מי לדבר בפייסבוק? הקבוצה שלהם היא אחת מני רבות. אמרתי להם שאני לא החייל שלהם, וביקשתי להפסיק להיות מנהל. שלוש דקות אחר כך ברברה אמרה שהיא מוציאה אותי מהצ׳אט.
בנובמבר 2024 הכנתי סרטון קצר יותר לגיליון, כמו שביקשו. הוא “לא אושר”. כשכתבתי לברברה “your rule of not chatting with people who are suicidal is insane” (הכלל שלך לא לשוחח עם אנשים אובדניים הוא טירוף), התשובה שלה הייתה: “זו הפעם האחרונה שאני מקדישה זמן לעזור לך.”
ההודעות שלי עם ברברה, 2023–2024
שבוע אחרי, ברברה פרסמה פוסט על הפחתה בלי מילה על הגיליון שהקבוצה שלה הצמידה והפנתה אליו אנשים מאז יולי 2023. הגבתי: “אין אזכור לגיליון הרשמי של הקבוצה?” התגובה שלי נמחקה, קיבלתי אזהרה על הפרת הכלל “להיות אדיב ומנומס”, ואת ההערה הזאת:
התפוצצתי. כתבתי לברברה שהיא מתנהגת כמו דיקטטורית ושאחשוף כל דבר שהיא עושה שפוגע בקהילת הבנזו. אני לא גאה בטון, ואני לא מסתיר אותו. באותו לילה הוציאו אותי מהצ׳אט של חברי הקבוצה, ואחר כך חסמו אותי מ-Benzo Warriors.
קבוצה עם היסטוריה
מאוחר יותר, אנשים שהיו ב-Benzo Warriors שנים סיפרו לי את הסיפור שלה. הקבוצה נוסדה על ידי מישל ולנארד, ששניהם כבר לא בחיים. אחריהם, סיפרו לי, ברברה השתלטה והקבוצה השתנתה: יותר כללים, יותר שליטה, יותר פוסטים נדחים. הסיפורים שסיפרו לי על השנים האלה היו עצובים. מנהלת של קבוצה אחרת ניסחה לי את זה כך: “It was supportive and run like a fortune 500 company - but that was all Michelle. She didn't censor heavily that is all from Barb.” זה מה שסיפרו לי, לא משהו שאני יכול לבדוק בעצמי. וכדי להיות הוגן, ההנחיות שברברה שלחה לי נושאות את השם של מישל ותאריך מ-2020, כך שחלק מהכללים האלה חוזרים לתקופת המייסדים. מה שאני חוויתי ב-2024 היה הגרסה שברברה ניהלה.
אנשים בגמילה צריכים לקבל את הרמה הכי נמוכה שיש של אגו ובריונות ברשת. זה כל הרעיון של קבוצת תמיכה. וזו, כך סיפרו לי, הסיבה ש-Lennard's Benzo Warriors קיימת. היא לא נפתחה על ידי חבר אחד ממורמר. קבוצה גדולה של ותיקי Benzo Warriors, “הזקנים” שלה, בערך 50 איש, כעסו על מה שנראה להם כהשתלטות של ברברה על הקבוצה ושינוי שלה, ועזבו כדי לבנות קבוצה בלי השליטה הזאת. עכשיו תקראו מה הקבוצה הזאת עשתה לי, בפרק של טרי לין. אירוניה, ממש ממש אירוניה.
טרי לין ו-Benzo Recovery & Existence (BRE)
איך הגעתי לקבוצה הזאת בכלל? הפצתי את הגיליון החינמי שלי בכל קבוצה שהסכימה לקבל אותו, וככה מצאתי את Benzo Recovery & Existence. עד אז Beating Benzos כבר זרקו אותי משם, אחרי ששאלתי למה הם מחלקים הפחתות לינאריות במים כשהמדריכים שלהם עצמם אומרים את ההפך. במדריכים האלה קראתי בפעם הראשונה על הפחתה פרופורציונלית, אקספוננציאלית והיפרבולית, ושם גם כתוב במפורש שהורדה של אותה כמות בכל פעם פוגעת במוח חזק יותר ויותר ככל שהמינון יורד, כלומר יותר ויותר סבל ככל שיורדים. ב-Benzo Recovery & Existence קיבלו את הגיליון יפה. אחת המנהלות שם באותה תקופה הייתה אדיבה אליי במיוחד והעריכה מאוד את העזרה. עד שקרה כל מה שמתואר כאן היא כבר לא הייתה מנהלת, מסיבות שאינני יודע. היא אדם פרטי היום, והיא לא חלק מהסיפור הזה.
אף פעם לא החלפתי מילה אחת עם טרי לין. באוקטובר 2024 גיליתי שנחסמתי, בלי אזהרה, מ-Benzo Recovery & Existence, קבוצה שאהבתי. אף אחד לא אמר לי למה. כתבתי לטרי ולמנהלים האחרים. טרי אף פעם לא ענתה לי.
ההודעה שלי לאנתוני, 23 באוקטובר 2024
בגלל שברברה בל הייתה מנהלת גם שם (BRE) וגם בקבוצה של רוזלינד (BB), הנחתי שזו היא, ואמרתי את זה. טעיתי, ואני חייב לה את התיקון הזה. זו לא הייתה היא. אפילו כתבתי לטרי שאני חושב שזו ברברה בל. אין תשובה. כחודשיים אחר כך, טרי כתבה בפוסט פומבי שזו היא.
ברברה בל, מי שהאשמתי בטעות
מנהל אחר, אנתוני קאליס, התנצל והחזיר אותי. בערך שבוע אחרי נחסמתי שוב, והפעם לא הצלחתי לקבל ממנו שום תשובה. כתבתי וכתבתי, במשך חודשים. כלום. בינואר 2025 גיליתי שנחסמתי גם מ-Lennard's Benzo Warriors. ג׳ולי יאנג אינגהם, אחת המנהלות שם, אמרה לי שטרי בכלל לא מנהלת בקבוצה, והסירה את החסימה. שלושה שבועות אחר כך, אחרי “שיחה ארוכה” עם טרי, היא שינתה את דעתה: “No Terry did. But I am not overriding it.”
Lennard's Benzo Warriors, מכל הקבוצות. קבוצה שכפי שהסבירו לי, הקימו בערך 50 מהחברים הוותיקים של Benzo Warriors, אחרי שכעסו על מה שנראה להם כהשתלטות של ברברה קונולי על הקבוצה שלהם ושינוי שלה. אמרתי בדיוק את זה לג׳ולי בלילה שגיליתי:
ההודעה שלי לג׳ולי, 8 בינואר 2025
מה ג׳ולי ענתה לי
כדי להיות הוגן כלפי ג׳ולי, היא הייתה כנה לגבי הסיבות שלה: היא חשבה שאני צריך עוד ניסיון לפני שאני מאמן, והיא לא מסכימה איתי לגבי הפחתה במים. בסדר. אל תסכימו איתי. זו לא סיבה לזרוק מישהו מקבוצת תמיכה.
וזה לא רק אנתוני. בקבוצות האלה מנהלים פשוט מכבים את אפשרות ההודעות שלהם, או שהם לא עונים בכלל. ולא רק לי: אנשים אחרים מספרים לי בדיוק את אותו הדבר. ואני חוזר לשאלה אחת. אם אתם לא רוצים לדבר עם אנשים, למה בכלל להיות מנהלים של קבוצת תמיכה? לדעתי התשובה היחידה שנשארת היא אגו.
מאוחר יותר סיפרו לי שטרי טענה ששלחתי אדם לבית חולים. הקלטתי את זה בזמנו, אבל עוד לא מצאתי את ההקלטה, אז אני לא יכול להראות לכם אותה כאן. מה שאני כן יכול להגיד: באוקטובר 2024 לא היה לי אפילו לקוח אחד. התחלתי לאמן רק בדצמבר. אם היא אמרה את זה, זה לא נכון.
שלוש חסימות, ממישהי שאף פעם לא דיברתי איתה, ואף אחד אף פעם לא אמר לי ישירות מה בדיוק עשיתי, לכאורה. זה לא ניהול קבוצה. לדעתי זו נקמה אישית עם כפתור ניהול.
צילומי המסך והתמונות מתוך הסרטונים מציגים קטעים נבחרים. ההקשר וכל חיתוך של התמונה מוסברים לצידם. ההקלטות מוסיפות פרטים, אבל הסיפורים המרכזיים והתיעוד הנבחר זמינים כאן בעמוד. אם לדעתכם נפלה טעות עובדתית, שלחו לי את הקטע המסוים ואת המידע שתומך בתיקון, כדי שאוכל לבדוק אותו.
צירפתי קישורים לסקירות המלאות כדי שתוכלו לבחון את הטיעונים עצמם. המאמר הזה אינו תחליף להן. לא חייבים להסכים עם כל מסקנה כדי להתייחס ברצינות לשאלות שעולות.
אותו סטנדרט חל גם עליי. אם תיארתי עבודה של מישהו בצורה שגויה, עליי לתקן. אם מישהו מצביע על בעיה אמיתית בעבודה שלי, עליי לבדוק אותה. אחריות אינה דבר שאפשר לדרוש רק מאחרים.
כשההחלטה להפוך למאמן שינתה את היחס אליי
יש עוד חלק בסיפור הזה שאני מתכוון לספר בפירוט. מהניסיון שלי, חלק ממנהלי קבוצות Facebook אחרות הפכו עוינים כלפיי בגלוי ברגע שהבינו שאני הופך למאמן. כך חוויתי את השינוי ביחס שלהם; איני יכול לדעת מה הניע כל אחד מהם. את האירועים עצמם אתאר בהמשך הסיפור שלי, כי הם קשורים ישירות לדרך שבה הגעתי לעבודה הזאת ולסיבה שבחרתי בה.
באופן מפתיע, החוויות שלי עם מנהלי קבוצות של SSRI ושל נוגדי דיכאון אחרים היו בדרך כלל הרבה יותר ענייניות. זו השוואה בין האנשים והמפגשים שאני הכרתי, ולא קביעה לגבי כל קבוצות הבנזודיאזפינים או הבטחה לגבי כל קבוצות נוגדי הדיכאון.
הארגונים RESPECT ו-Reconnexion: הניסיון לשתף פעולה באוסטרליה
פניתי גם לשני ארגונים באוסטרליה, RESPECT ו-Reconnexion, בתקווה לעבוד איתם. חוויתי את התגובות שלהם כקצרות וחסרות סבלנות, והרגשתי שניסיונותיי לשתף פעולה נדחים. זאת הייתה אכזבה גדולה, במיוחד במדינה שבה, מניסיוני, כל כך קשה למצוא תמיכה ייעודית בגמילה. גם את הסיפור הזה אספר בהרחבה, כולל מה הצעתי ואיך הגיבו.
במקרה של RESPECT יש פרט חשוב: הפרופסור שמנהל את הארגון אמר לי שלא נשאר להם תקציב. אני לוקח את זה ברצינות. זה גם גרם לי לתהות אם שירותים כאלה מקבלים מספיק תמיכה ממשלתית, אף שאיני מכיר את פרטי המימון או יודע למה הכסף נגמר. אני לא מבקר אותם על כך שלא הציעו משאבים שלא היו להם. מה שאכזב אותי הוא שגם אחרי ההסבר הזה נשארתי לרדוף אחרי תשובות ולקוות לבהירות. מחסור בתקציב יכול להסביר למה אי אפשר לקדם שיתוף פעולה; הוא לא הופך את היעדר המענה בהמשך לפחות מאכזב.
מצאתי את עצמי תוהה אם שחיקה או תשישות הן חלק ממה שפגשתי. זו השערה, לא משהו שאני יודע על האנשים המעורבים. ייתכן שהיו להם מגבלות שלא ראיתי. אבל מהצד שלי היה קשה להבין: כשהתמיכה ממילא כל כך חסרה, למה הניסיון שלי לתרום השאיר אותי בתחושה שהדלת נסגרה בפניי? לא ציפיתי ל״כן״ אוטומטי. קיוויתי לשיחה שאפשר להתקדם ממנה.
החוויות האלה הן חלק מהסיבה שהעבודה הזאת כל כך חשובה לי. הפכתי למאמן כי רציתי להציע את העזרה שאני הייתי צריך, ולעשות מה שאפשר כדי שהאדם הבא לא יעבור את אותו חרא. אדם שמחפש תמיכה לא צריך להתמודד גם עם עוינות, מאבקי אגו ופוליטיקה של קבוצות, בנוסף לגמילה.
למה אמשיך להשמיע את קולי
אם אחרי הקריאה אתם חושבים שאני טרול כועס ומחליטים לא להיות לקוחות שלי, אני מבין. זה לא מי שאני, אבל אני יכול להבין איך דברים ישירים כל כך עלולים להישמע, במיוחד למי שלא עבר את מה שהביא אותי לכאן. אתם לא חייבים לקבוע איתי פגישה, ואפילו לא להסכים איתי.
אני גם יודע איך זה נקרא למי שלא מכיר אותי. אם הייתי ציניקן, ולא היו לי הראיות, אולי הייתי מסתכל על אדם אחד עם כל כך הרבה סיפורים רעים ומסיק בשקט שהוא פשוט אדם קשה. בדיוק בגלל זה כל טענה כאן מגיעה עם צילום המסך, המייל או העמוד השמור שמאחוריה. אני נשבע בחיי שכל זה קרה, והכול נמצא כאן כדי שתבדקו בעצמכם.
אני גם מבין שאנשים בגמילה רגישים לשליליות. כשמערכת העצבים חשופה, עימות הוא לא עניין מופשט – עצם הקריאה בו גובה מכם מחיר. זו סיבה אמיתית לשמור על השקט, וחשבתי על זה יותר משנדמה לכם.
המהלך החכם מבחינתי היה לשתוק. לא לנענע את העגלה – גם אם לדעתי חלק גדול מהתפוחים שבה רקובים – להישאר בידידות עם כולם, לאסוף הפניות ולבנות קריירה. אני יודע את זה. אני לא עושה את זה, כי אני לא רואה בזה קריירה. אני רואה בזה שליחות: לעזור לאנשים שעומדים היכן שאני עמדתי. ולא אשתוק על דברים שנראים לי מפוקפקים, גם כשהדיבור הזה עולה לי בלקוחות שהיו נרשמים אחרת.
אני רוצה שתהיו בטוחים. אני לא רוצה להיות גורו שאף אחד לא מערער עליו – זה בדיוק הדבר שאני מלין עליו במאמר הזה, ויהיה צבוע מצידי לבנות אותו לעצמי. אז תשאלו גם אותי. בקשו לשמוע את ההיגיון שלי, בדקו את המספרים, תתווכחו איתי. אם אני לא מצליח לענות לכם כמו שצריך, זו בעיה שלי לתקן, לא משהו שאתם צריכים לסבול.
ואם צריך לבחור בין להיות מנומס לבין להזהיר אנשים, אני אבחר באזהרה בכל פעם מחדש. אגו בתחום הזה הוא דבר מסוכן. אנשים שסוגרים את הדלת ברגע ששואלים אותם שאלה הם מסוכנים, כי הדלת נסגרת בדרך כלל על מישהו שכבר סובל, וכמעט לא ראיתי על זה חרטה. אני מעדיף שיקראו לי אדם קשה, מאשר לשתוק מול בריונים.
בכנות, אני מעדיף ש״תפרצו״ את התוכנה שלי, תבינו את החישובים ותשתמשו במה שעוזר לכם, גם אם לעולם לא תשלמו לי, מאשר שתרגישו שאתם חייבים לחבב אותי כדי להפיק תועלת מהעבודה שלי. אני רוצה שתחזרו להיות בריאים, וכשזה מתאים, שתוכלו להשתחרר מהתרופה. היעזרו בהנחיות ASAM לבנזודיאזפינים ובהנחיות NICE לגמילה, יחד עם הרופא שרושם לכם את התרופה, כדי לבנות תוכנית אישית. אלו אינן תוכניות אחידות שמתאימות לכולם, ושום חישוב לא יכול להבטיח גמילה ללא תסמינים.
בחרו אנשים שהבריאות שלכם חשובה להם יותר מהפרסום, מהאגו או מהרווח שלהם. דרשו את אותו הדבר גם ממני. ההחלמה שלכם חשובה יותר מהשאלה מי יקבל את הקרדיט.
אתם לא אמורים להגן על האגו של המאמן שלכם בזמן שאתם מנסים להחלים.
אני יודע איך זה מרגיש להזדקק לעזרה ולהתקשות למצוא אותה. חשוב לי שהחוויה של האדם הבא תהיה אחרת. לכן אני משמיע את קולי.
אם תרצו להבין איזו תמיכה אני מציע, כתבתי על כך בנפרד: למה לעבוד איתי?