כלי חינמי
בתוכנית הפחתה מורידים אחוז קטן מהמינון הנוכחי, כלומר המינון שאתם לוקחים בזמן כל הפחתה, במרווחים קבועים. כך הכמות שמפחיתים הולכת וקטנה ככל שיורדים. זהו מחשבון אחד לכל תרופה פסיכיאטרית: בוחרים מה מפחיתים, ומינון הסיום מתעדכן אוטומטית. בנו כאן תוכנית ראשונית, ואז קראו למה תוכנית ראשונית לבדה אינה מספיקה.
בנזודיאזפינים ותרופות Z: מדריך אשטון מציע להפסיק לחלוטין, או ״לקפוץ״ לאפס, ממינון השקול לכ-0.5 מ״ג דיאזפם. בחרו את התרופה מהרשימה והמחשבון יבצע את ההמרה אוטומטית. למשל: כ-0.025 מ״ג קלונאזפם, כ-0.05 מ״ג לוראזפם או כ-1 מ״ג טמאזפם. ההמרות המלאות מופיעות בטבלת השקילות לבנזודיאזפינים לפי מדריך אשטון.
נוגדי דיכאון ותרופות פסיכיאטריות אחרות: אין מינון סיום אחיד שמתאים לכולם. העיקרון הוא לרדת נמוך ככל שסביר ואפשרי לפני ההפסקה, כי למיליגרמים האחרונים יש השפעה גדולה יחסית על המוח. המחשבון ממלא מראש 1% מהמינון הנוכחי שלכם כיעד נמוך במכוון. קבעו את מינון הסיום בפועל עם הרופא שרושם לכם את התרופה.
הנה האמת הלא נוחה: הטבלה שלמעלה היא תוכנית ראשונית, לא תהליך ההפחתה שלכם. את המספרים שבאמת חשובים, איזה אחוז תוכלו לסבול, כמה זמן להמתין אחרי הפחתה קשה ומתי להאט לקראת הסוף, מגלים רק אחרי שמתחילים, לפי תגובת הגוף. מי שמוכר לכם מראש תוכנית קבועה מנחש.
תהליך הפחתה אמיתי דורש שלושה דברים שטבלה קבועה לא יכולה לתת: יומן תסמינים יומי, אפשרות לחשב מחדש את התוכנית תוך כדי כשהחיים משתנים, והיסטוריה מתועדת שאפשר להציג לרופא. בדיוק בשביל זה בניתי את התוכנה GTT, Guy’s Tapering Tool: תוכנה ל-Windows ול-Mac עם תוכניות דינמיות, אותה עקומה שאתם רואים כאן אבל עם אפשרות לערוך כל שלב, יומן מובנה, טבלת שקילות לבנזודיאזפינים ודוחות מסודרים להדפסה. והיא עושה יותר ממחשבון: התוכנה GTT מחשבת בדיוק מה לקחת, כמה מיליגרמים ממשקל הכדור לשקול או כמה מיליליטרים של נוזל לשאוב, בחלוקה למנות לאורך היום. לא רק את כמות החומר הפעיל במ״ג.
הדרך הטובה ביותר לקבל אותה: לקבוע איתי פגישת הערכה ראשונית. תקבלו תוכנית הפחתה אישית שמתחשבת בתרופה, בהיסטוריה ובחיים שלכם, והגרסה המלאה של GTT כלולה בחינם. נגדיר אותה יחד במהלך הפגישה.
התוכנה GTT: הכמות המדויקת במ״ג לשקילה או במ״ל לשאיבה בכל מנה, תוכנית דינמית שאפשר לערוך ויומן תסמינים. זמינה ל-Windows ול-Mac.
לקביעת פגישת הערכה: תוכנית אישית ו-GTT בחינם או הכירו את GTT בנפרד ←
רוב ההנחיות העדכניות להפחתת תרופות מציעות להפחית כ-5–10% מהמינון הנוכחי, כלומר המינון שאתם לוקחים בזמן כל הפחתה ולא המינון המקורי, עם מרווח של 1–4 שבועות בין הפחתות והאטה לקראת הסוף. הקצב הנכון הוא הקצב שהגוף שלכם מסוגל לסבול. תכננו אותו עם הרופא והתאימו אותו לתסמינים.
אני עצמי הפסקתי 2 מ״ג קלונאזפם, כמות השקולה ל-40 מ״ג Valium. המיליגרם הראשון היה קשה ולקח שנה, שבה האטתי שוב ושוב עד שנשארתי באותו מינון במשך שלושה או ארבעה חודשים. אבל אחרי שמצאתי את הדברים שעזרו לי בהפחתה, הפחתתי אפילו 15% בכל 7–10 ימים, ללא תופעות לוואי, וסיימתי בתוך ארבעה חודשים. מינון הסיום שלי היה 0.025 מ״ג. זו הסיבה שליווי אישי ממלווה הפחתה כמוני יכול להיות זול יותר מלעשות הכול לבד: אדם מנוסה יכול לעזור לכם להימנע מהנסיגות שבדרך. נוסף על כך, לפני הפחתת הקלונאזפם הפסקתי סרטרלין, בהפחתה ליניארית ובקפיצות גדולות ממינון של 200 מ״ג לאורך חודשיים. לא היו לי תופעות לוואי מלבד קצת תסמונת רגליים חסרות מנוחה כשניסיתי לישון, במשך שבוע אחרי ההפסקה. לכן אל תניחו שלא תוכלו להפחית מהר יותר. הקצב האישי שלכם יתברר כשתתחילו. תמיד התחילו לאט ובכמויות קטנות מאוד, והגבירו אם אתם מרגישים בנוח, עד שתמצאו קצב שמתאים לכם בלי לגרום לתופעות לוואי קשות.
כי השפעת התרופות על המוח אינה משתנה בקו ישר. במינונים נמוכים, כל מיליגרם תופס יותר קולטנים באופן יחסי, ולכן הפחתה בכמות קבועה מורגשת יותר ככל שיורדים. הפחתת אחוז קבוע מהמינון הנוכחי, כלומר הפחתה היפרבולית או מעריכית, שומרת על השפעה דומה בקירוב בכל שלב.
מינון הסיום הוא המינון הנמוך שממנו מפסיקים לחלוטין. לגבי בנזודיאזפינים ותרופות Z, מדריך אשטון מציע להפסיק ממינון השקול לכ-0.5 מ״ג דיאזפם. המחשבון ממיר אותו לתרופה שלכם אוטומטית. לנוגדי דיכאון ולתרופות פסיכיאטריות אחרות אין מינון סיום אחיד: יורדים נמוך ככל שסביר ואפשרי לפני ההפסקה, כי למיליגרמים האחרונים יש השפעה גדולה יחסית על המוח. קבעו את מינון הסיום עם הרופא.
ממתינים באותו מינון. להישאר במינון הנוכחי עד שמתייצבים אינו כישלון; כך עובדת הפחתה שמותאמת לאדם. כשהתסמינים נרגעים, זה הסימן שאתם מוכנים להפחתה הבאה. זה חשוב מאוד. אם התסמינים קשים, שקלו לחזור למינון האחרון שבו הייתם יציבים, ולא מעבר לו, לפני שממשיכים עם אחוזי הפחתה קטנים יותר או מרווחים ארוכים יותר. עדיף לא לדחות את הצעד הזה: אם מחכים זמן רב מדי, למשל יותר מכמה ימים ועד שבוע מהופעת התסמינים, ייתכן שהקולטנים כבר התחילו להסתגל, והחזרה לא תשנה דבר או אפילו תחמיר את ההרגשה בגלל הבלבול שנוצר במערכת. אז בבקשה, אל תרגישו שאתם חייבים להיות גיבורים. חזרו צעד אחד והמתינו שהמצב יירגע.
במצב אידיאלי, כן. התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כשיש לצידכם רופא שמבין בהפחתה איטית המבוססת על אחוזים. בפועל, רובם מעולם לא למדו איך לעזור לאנשים להפסיק את התרופות האלה. לאחרונה אישה שאני מלווה שלחה לי הקלטה של הפסיכיאטר שלה, היום כבר לשעבר, פסיכיאטר מוכר ורציני, שהודה שאין לו מושג מה קורה: לפני כמה שנים לא היו תסמיני גמילה בספרות, עכשיו יש, והיא מוזמנת לחפש מישהו אחר. הוא פשוט ויתר עליה. הפסיכיאטר הבא אמר לה שאפשר להפסיק את תרופת ה-SSRI בצעדים של 20 → 15 → 10 → 5 → 0 מ״ג. זו התרסקות, לא הפחתה. לכן עדכנו את הרופא, אבל אל תמסרו את קביעת הקצב למי שלא למד על גמילה: התסמינים שלכם קובעים את הקצב, ורופא טוב מכבד את זה. חלק מהתפקיד שלי כמלווה מתוך ניסיון אישי הוא לעזור לכם לעמוד על ההפחתה האיטית שמגיעה לכם, או למצוא רופא שמבין יותר בתחום.
← טבלת שקילות לבנזודיאזפינים לפי מדריך אשטון
← גמילה מתרופות פסיכיאטריות: תסמינים, גורמים ומה עוזר
← הספר Crossing Zero: סוף ההפחתה והקפיצה לאפס
עברתי את זה בעצמי, והיום אני עוזר לאחרים לעשות זאת עם תוכנית, בלי לנחש. שיחת ההיכרות הראשונה, באורך 20 דקות, היא בחינם וללא התחייבות.
לקביעת שיחת היכרות חינמית ← או קראו איך אני עובד ←